חיסון כנגד נגיף רוטה בילדים מפחית שכיחות הנגיף במבוגרים (מתוך הכנס השנתי ה-49 מטעם Infectious Diseases Society of America)

מתוצאות מחקר חדש שהוצגו בכנס השנתי ה-49 מטעם Infectious Diseases Society of America עולה כי שכיחות נגיף רוטה במבוגרים צנחה במחצית לאחר הפצת החיסון כנגד הנגיף בילדים.

במסגרת המחקר נאספו דגימות צואה בין החודשים פברואר ומאי בכל שנה, משנת 2006 עד שנת 2010. בשנה הראשונה, הדגימות נלקחו רק ממבוגרים מאושפזים (גילאי 18 ומעלה), פחות מ-72 שעות מהאשפוז. בשנים שלאחר מכן, נכללו דגימות מנבדקים מאושפזים ולא-מאושפזים.

הפצת החיסון כנגד נגיף רוטה בילדים החלה בשנת 2006 בארצות הברית, ובשנת 2008 נרשמה ירידה דרמטית בשכיחות המחלה. מנתונים בשנים 2006/07, טרם הופעת ההשפעה של החיסון, השכיחות במבוגרים עמדה על 4.4% (43 מבין 988).

החוקרים שמו לב י בשנת 2008 החלה ההשפעה הרבה של החיסון כנגד הנגיף בילדים. עד שנת 2010 חלה ירידה של קרוב ל-50% בשכיחות נגיף רוטה במבוגרים ששלחו דגימות צואה לתרבית. מכאן עולה כי קיימת חסינות העדר (Herd Immunity) או הגנה עקיפה של מבוגרים בעקבות מתן החיסון כנגד הנגיף לילדים.

בין 2008 ועד 2010, נגיף רוטה זוהה ב-2.2% מדגימות הצואה ממבוגרים, ירידה של 48.5% מהתקופה הקודמת (p=0.001). השכיחות ירדה הן בחולים מאושפזים (6.1% ל-3.5%, p=0.04) והן בלא-מאושפזים (3.2% ל-1.7%, p=0.03). מנגד, השכיחות של חיידקים שגרתיים בצואה נותרה יציבה בין השנים 2006/08 (3.3%) ו-2008 עד 2010 (3.7%, p=0.69).

הנתונים הדמוגרפים במבוגרים עם דגימות צואה שהיו חיוביות לנגיף רוטה היו דומים בשתי תקופות הזמן. 30% מהם היו מדוכאי חיסון בשל זיהום בנגיף HIV השתלת מח עצם או איבר סולידי, מחלה ממארת, או טיפול בסטרואידים במינון-גבוה.

מתוך הכנס השנתי ה-49 מטעם Infectious Diseases Society of America

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן