פעילויות ספורט המטילות עומס רב על המפרקים מעלות את הסיכון לשברים במתבגרות (Arch Pediatr Adolesc Med)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת אוגוסט של כתב העת Archives of Pediatrics & Adolescent Medicine עולה כי פעילויות ספורט המטילות עומס רב על המפרקים (ובאנגלית, High Impact), ובעיקר כדורסל, ריצה והתעמלות/עידוד, עשויות להגדיל את הסיכון לשברי מאמץ בנערות מתבגרות.

לדברי החוקרים, למרות חשש גדל אודות בריאות עצם תת-אופטימאלית במתבגרות, בעיקר בבנות וספורטאיות, אין מחקרים פרוספקטיביים בנושא. מחקרים מעטים העריכו את המצב במתבגרות, ולא נערכו מחקרים פרוספקטיביים להערכת גורמים הקשורים לשברי מאמץ בבנות מתחת לגיל 18 שנים.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לזהות גורמים המנבאים התפתחות שברי מאמץ במתבגרות, במהלך תקופה של שבע שנים. מדגם המחקר כלל 6831 בנות בגילאי 9-15 שנים בתחילת מחקר Growing Up Today Study, מחקר עוקבה פרוספקטיבי של בנות לנשים שלקחו חלק במחקר Nurses’ Health Study II.

המשתתפות השלימו שאלונים בשנים 1996, 1997, 1998, 2000, 2001 ו-2003. בשנת 2004, אימהות המשתתפות, שהיו אחיות מוסמכות, דיווחו על היסטוריה של שברי מאמץ בבנותיהן, כלל מיקום וגיל בעת הופעת השבר. היעד העיקרי של המחקר היה היארעות שברי מאמץ בין השנים 1997 ו-2004.

במהלך שבע שנות המעקב, שברי מאמץ תועדו ב-267 בנות (3.9%). גרמים מנבאים להתפתחות שברי מאמץ ללא תלות בגיל, גיל בעת מנרכה, היסטוריה משפחתית של שברים ושעות פעילות גופנית שבועיות בעצימות נמוכה ובינונית כללו שעות ריצה שבועיות (HR = 1.13), משחקי כדורסל (HR = 1.12) ועידוד/התעמלות (HR = 1.12).

עבור כל שעה שבועית של פעילות בעצימות גבוהה, הסיכון לשברי מאמץ עלה בכ-8%. יתר הפעילויות בעצימות גבוהה לא ניבאו סיכון מוגבר.

החוקרים קוראים לעודד בנות העוסקות בריצה, משחקי כדורסל, עידוד או התעמלות, להקפיד על גיוון פעילויות בעצימות נמוכה להפחתת הסיכון לשברי מאמץ.

החוקרים מסכמים וכותבים כי פעילות גופנית במהלך הילדות ופעילות גופנית מתונה במהלך ההתבגרות עשויות להגדיל את צפיפות המינראלים של העצם וכך להגן מפני אוסטיאופורוזיס בבגרות. לפיכך, על רופאים, הורים ומאמנים להמשיך לעודד בנות צעירות להקפיד על פעילות אך להימנע משעות אימונים מוגזמות, עם סיכון בריאות העצם.

Arch Pediatr Adolesc Med. Published online April 4, 2011

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן