חוסר בויטמין D קשור להתקדמות שחפת בנבדקים בריאים (מתוך ה- Emerging Infectious Diseases)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר חדש שפורסם בגיליון מאי של הירחון Emerging Infectious Diseases, עולה כי רמות נמוכות של ויטמין D קשורות בסיכון מוגבר פי 5 להתקדמות מחלת השחפת בנבדקים בריאים אשר נמצאים בקרבת חולי שחפת.

החוקרים מסבירים כי חסר בויטמין D (25-hydroxycholecalciferol) נקשר בעבר לשפעול של שחפת.  אולם טרם נלמדה התקדמות המחלה בנבדקים בריאים בהקשר זה.

במחקר הנוכחי נבדקו בין השנים 2001 2004, 109 משתתפים בריאים אשר מצויים בקשר קרוב ל- 20 חולי שחפת.  חולי השחפת אובחנו זמן קצר טרם התחלת המחקר באמצעות בדיקת כיח חיובית.  במהלך המחקר אספו החוקרים דגימות דם בתחילת המחקר, לאחר 6, 12, ו 24 חודשים. 

רמות כלליות של 25 OH ויטמין D בסרום נמדדו באמצעות בדיקת ELISA (enzyme-linked immunosorbent assay), ודווחו עפ”י נאנוגראם למיליליטר.  הרמות חולקו לנמוכות, בינוניות או גבוהות.

מתוצאות המחקר עולה כי רמות חציוניות של ויטמין D עבור משתתפי המחקר עמדו על 9.1 נ”ג/מ”ל. רמות חציוניות עבור משתתפים ללא שחפת עמדו על 9.6 נ”ג/מ”ל, 7.9 נ”ג/מ”ל עבור חולי השחפת המקוריים, 4.6 נ”ג/מ”ל עבור 2 חולי שחפת שטופלו בתרופות אנטי שחפתיות בעת כניסתם למחקר, ו 5.1 נ”ג/מ”ל ב- 6 נבדקים המצויים בקרבה לחולי שחפת ואשר קיבלו בעבר טיפול אנטי שחפתי.

רמות ויטמין D בקרב המשתתפים ללא שחפת היו משמעותית יותר גבוהות בהשוואה לרמותן במשתתפים עם אבחנה ידועה של שחפת בכניסתם למחקר (P = .02 ).  בחלוקת המשתתפים עפ”י רמות ויטמין D התקבלו התוצאות הבאות ל- 79% היה חוסר משמעותי (<20 נ”ג/מ”ל); ל- 14% חוסר קל (20 30 נ”ג/מ”ל), ול- 7% רמות מספקות (>30 נ”ג/מ”ל).  רמות חציוניות של ויטמין D היו משמעותית נמוכות יותר ב- 74 הנשים שנבדקו בהשוואה ל- 54 הגברים שנבדקו (p=0.0004).

בנוסף, חושב הסיכון להתקדמות לשחפת פעילה ביחס לרמות ויטמין D.  100 נבדקים המקורבים לחולי שחפת היו נקיים מן המחלה בכניסה למחקר; 8% (8 חולים) התקדמו למחלה פעילה במהלך 4 שנות המעקב עפ”י החלוקה הבאה של רמות ויטמין D:

          7 (23%) מתוך 30 הנבדקים עם רמות ויטמין D בשליש התחתון (<7 נ”ג/מ”ל)

          1 (3%) מתוך 32 הנבדקים עם רמות ויטמין D בשליש האמצעי (7 13 נ”ג/מ”ל)

          0 מבין הנבדקים עם רמות ויטמין D בשליש העליון (>13 נ”ג/מ”ל)

החוקרים מסכמים כי התקדמות מחלת השחפת היתה קשורה באופן מובהק לרמות נמוכות יחסית של ויטמין D בפלזמה.  הם מוסיפים כי ממצאיהם רומזים על כך שחסר בויטמין D מסביר את הנטיה המוגברת של נשים לסבול מהתקדמות המחלה, כפי שהודגמה במחקר זה.  החוקרים מציינים מחקר אחר שפורסם לאחרונה ודיווח על שכיחות גבוהה של חסר בויטמין D בנשים בקהילה.

בין מגבלות המחקר, יש לציין את גודלו הקטן של המדגם, וכן העדר מידע על תזונה, BMI (body mass index), וכן מידת חשיפה לשמש.  יחד עם זאת, תוצאות המחקר נתמכות בידי מטה-אנאליזה של 7 מחקרי ביקורת באוכלוסיות אתניות שונות, אשר הדגימה כי ל- 70% מנבדקי קבוצת הביקורת הבריאים היו רמות גבוהות יותר של ויטמין D בהשוואה לחולי שחפת לא מטופלים.

לדברי החוקרים, הוספת ויטמין D לטיפול בשחפת נותר שנוי במחלוקת, והודגמו תוצאות שונות בכמה מחקרים קליניים.  החוקרים מצביעים על צורך בעריכת מחקרים נוספים שיעריכו את התועלת במתן תוספי ויטמין D כחלק מהטיפול בחולי שחפת או בפרטים שם שחפת לטנטית.

Emerg Infect Dis. 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מבקר המדינה: ישראל אינה ערוכה להזדקנות האוכלוסייה – מחסור ברופאים גריאטריים, היעדר תוכנית לאומית וסיכון ליציבות מערך הסיעוד

מבקר המדינה: ישראל אינה ערוכה להזדקנות האוכלוסייה – מחסור ברופאים גריאטריים, היעדר תוכנית לאומית וסיכון ליציבות מערך הסיעוד

מקור: מבקר המדינה
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|06/07/2026

הדוח מצביע על פער משמעותי בין החלטות הממשלה לבין יישומן בפועל, ומתריע מפני השלכות בריאותיות, חברתיות וכלכליות נרחבות

הערכת שתל שבלול מושתל לחלוטין במבוגרים עם ירידת שמיעה תחושתית־עצבית דו־צדדית: מחקר היתכנות

הערכת שתל שבלול מושתל לחלוטין במבוגרים עם ירידת שמיעה תחושתית־עצבית דו־צדדית: מחקר היתכנות

מקור: pubmed
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|01/07/2026

במחקר פרוספקטיבי זה השתתפו עשרה מבוגרים עם ירידת שמיעה תחושתית־עצבית דו־צדדית בדרגה בינונית־חמורה עד עמוקה, אשר עברו השתלה חד־צדדית של המערכת

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן