רופאי ילדים צריכים להתייחס לסוגיית המשקל כבר בגיל הילדות המוקדמת (Pediatrics)

בניגוד לסברה הרווחת, ילדים קטנים אינם מאבדים עודף משקל עם ההתבגרות. עודף משקל כבר בילדים בגיל שנתיים מגביר את הסיכוי שהילד יסבול מעודף משקל בגיל 12.

ממצאים אלו מדגישים את חשיבות ההתייחסות לנושא המשקל כבר בילדות מוקדמת.

לדברי החוקרים, עודף משקל בתקופה כלשהי במהלך הילדות המוקדמת צריכה להביא להתערבות מיידית של רופאי הילדים, וייעוץ להורים באשר להרגלי התזונה הנכונה ופעילות גופנית עבור ילדם. הסיבה להתערבות המוקדמת נובעת מהעובדה שהשמנת-יתר בגיל הנעורים קשורה בהשמנת-יתר בגיל מבוגר.

למרות שהעליה החריפה בשכיחות השמנת-יתר בילדים מוכרת היטב, אין הנחיות ברורות באשר לזיהוי הילדים בסיכון להשמנת-יתר בשלב מאוחר יותר. מעט מחקרים לונגיטודינאלים תיעדו את ערכי BMI בילדים בארה”ב.

מסיבה זו נערך המחקר הנוכחי, שכלל 1400 ילדים בריאים מ-10 אתרים שגוייסו למחקר בשנת 1991. החוקרים תיעדו את הגובה והמשקל של המשתתפים בגיל 2, 3, 4, 5, 7, 9, 11 ו-12 שנים. בסיום המחקר, 1042 ילדים נותרו במדגם, 555 מהם נשקלו ונמדדו בכל שבע נקודות הזמן.

מהתוצאות עולה כי ילדים שסבלו מעודף משקל לפני גיל בית-ספר, שהוגדר כ-BMI מעל אחוזון 85, היו בסיכון גדול פי 5 לסבול מעודף משקל בגיל 12, בהשוואה לשאר המשתתפים במחקר. במהלך שנות בית הספר הידוסי, ילדים שהוגדרו כבעלי משקל עודף בשלוש הערכות שנערכו בגיל 7, 9 ו-11 שנים, היו בסיכון גבוה פי 374 להשמנת-יתר בגיל 12, בהשוואה לאלו שנותרו מתחת לאחוזון 85.

יתרה מזאת, 60% מהילדים שסבלו מעודף משקל לפני גיל בית-ספר, ו-80% מאלו שסבלו מעודף משקל בשלב מסוים במהלך שנות הלימודים בבית הספר היסודי, סבלו מעודף משקל בסיום המחקר.

מהתוצאות עולה כי כל נקודה בה ילד מגיע לאחוזון 85 של ערכי BMI היא נקודת זמן מתאימה להתערבות.

אפילו ילדים באחוזון 50 לפני גיל 3 היו בסיכון מוגבר, כאשר 40% מהם יסבלו מעודף משקל בגיל 12. כצפוי, אף אחד מהילדים מתחת לאחוזון 50 של ערכי BMI במהלך שנות בית הספר היסודי, לא הוגדר כבעל משקל עודף בגיל 12.

החוקרים מעודדים רופאי ילדים לייעץ להורים לילדים בסיכון בכל הקשור להרגלי תזונה ופעילות גופנית, ולא להתמתין בתקווה שעודף המשקל ייפתר מעצמו עם ההתבגרות.

Pediatrics 2006;118.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן