קצב העליה ב-BMI בילדות עשויה לנבא את הסיכון למחלת לב בבגרות (N Engl J Med.)

ממחקר חדש שפורסם ב-New England Journal of Medicine עולה כי קצב העליה ב-Body Mass Index (BMI) בילדות קשור בסיכון למחלת עורקים לבבית (Coronary Heart Disease CHD) במהלך החיים הבוגרים.

לדברי החוקרים, משקל לידה נמוך הוא גורם סיכון ל-CHD. השפעת גורמי גדילה לאחר הלידה על הסיכון למחלה אינה ידועה.

החוקרים עקבו אחר 8,760 איש שנולדו בהלסינקי בין השנים 1934 עד 1944, עבורם היו נתוני גדילה זמינים בילדות. החוקרים מדדו את גורמי הסיכון הקורונרים ב-2,003 משתתפים. CHD שהוביל לאישפוז או לתמותה הופיע ב-357 גברים וב-87 נשים.

הגודל הממוצע של ילדים שסבלו מאירועים קורונרים בבגרות היה נמוך מהממוצע בזמן הלידה, בגיל שנתיים ילדים אלו היו רזים. כתוצאה מכך, מדדי BMI שלהם עלו יותר מאשר ילדים אחרים והגיעו לערכים ממוצעים בגיל 11. מניתוח התוצאות עולה כי עבור בנים, Hazard Ratio הקשור בעליה של SD 1 ב-BMI עמד על 0.76 (95% confidence interval [CI], 0.66 – 0.87; P < .001) בגיל שנתיים ו-1.14 (95% CI, 1.00 – 1.31; P = .05) בגיל 11. בבנות, עמד HR על 0.62 (95% CI, 0.46 – 0.82; P = 0.001) בגיל שנתיים ועל 1.35 (95% CI, 1.02 – 1.78; P = 0.04) בגיל 11.

כמו כן, נמצא קשר BMI נמוך בגיל שנתיים ו-BMI גבוה מגיל 2 עד 11 ובין רמות אינסולין מוגברות בצום (P<0.001 לשניהם). בממוצע, מבוגרים שסבלו מאירוע קורונרי היו קטנים בלידה ורזים בגיל שנתיים ולאחר מכן העלו במשקל במהירות. תבנית גדילה זו בילדות היתה קשורה בתנגודת לאינסולין בשלב מאוחר יותר בחיים. הסיכון לאירועים קורונרים היה קשור בקשר חזק עוד יותר לקצב העליה ב-BMI בילדות, מאשר ל-BMI בכל גיל אחר.

מגבלות המחקר כללו בין היתר את העובדה שבמחקר השתתפו רק נבדקים שביקרו במרפאות לרווחת הילד, תזונה לקויה בחלק מהמשפחות, הגבלה באפשרות להכליל את התוצאות, ועוצמה סטטיסטית נמוכה של התצפיות בנשים בהשוואה לאלו שנראו בגברים.

תינוקות רזים או נמוכים בזמן הלידה חסרים שרירים, חסר זה נמשך לילדות, מאחר שלאחר הלידה התרבות התאים בשרירים מעטה מאוד. החוקרים משערים כי עליה מהירה במשקל בילדים אלו עלולה להביא למסת שומן לא-פרופורציונלית ביחס למסת שריר. ייתכן שזו הסיבה לקשר החזק בין תבנית גדילה זו ובין התנגודת לאינסולין במחקר וזהו אחד ההסברים לכך שתבנית גדילה זו מובילה ל-CHD בשלב מאוחר יותר בחיים.

במאמר מערכת, ד”ר גילמן מהרווארד ציין כי אירועים המתרחשים בשלבים המוקדמים ביותר בהתפתחות האדם עלולים להשפיע על הסיכון למחלות כרוניות בשלב מאוחר יותר בחיים.

באוכלוסיות העולם שעוברות שינויים תזונתיים ואפידמיולוגיים לסגנונות המערביים של תזונה, התנהגות, השמנת-יתר ומחלות כרוניות, התצפיות שנראו במחקר (משקל לידה נמוך המלווה בעליה עודפת במשקל בילדות) שכיחות ויימשכו כנראה בעתיד הקרוב. זו הסיבה שבנוסף למאמצים שנעשים במטרה לייעל את הגדילה בילדות, חוקרים וקובעי מדיניות צריכים לזהות, לכמת ולהעריך גישות לשינויים לפני ואחרי הלידה שישפיעו על הבריאות בבגרות. חוקרים לומדים לאט ובטוח כיצד דרכים להבטחת שלומן של נשים פוריות וילודיהם ישפיעו על הדורות הבאים.

N Engl J Med. 2005;353:1802-1809, 1848-1850

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן