ערך BMI נמוך שכיח בקרב אנשים ששרדו את מחלת הסרטן בילדותם (Cancer)

ממצאי מחקר שפורסם לאחרונה מעידים כי בקרב מבוגרים ששרדו את מחלת הסרטן בילדותם מצויה סבירות גבוהה להמצא בתת-משקל, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

יתר על כן, מדווחים החוקרים, רוב המבוגרים ששרדו את מחלת הסרטן בילדותם ומצויים בתת-משקל סובלים מבעיה כלשהי שתורמת לחוסר במשקלם, שיש לזהותה ולטפל בה.

לצורך המחקר, ערכו החוקרים סקר בקרב 7195 אנשים שהיו ילדים כאשר אובחנה בהם מחלת הסרטן בין השנים 1970 ו-1986, ששרדו 5 שנים לפחות, וגילם היה לפחות 20 שנים בעת ביצוע הסקר.

החוקרים מוצאים כי 8.6% מהנשים ו-4.1% מהגברים ששרדו את מחלת הסרטן בילדותם נמצאו בתת-משקל (ערך BMI נמוך מ-18.5 ק”ג למטר מרובע), בהשוואה ל-4.7% מהנשים ו-0.9% מהגברים באוכלוסיה הכללית, על פי נתוני שאלוני סקר הבריאות הלאומי שנערך בשנת 1995.

השמנת יתר (ערך BMI של 30 ומעלה) תועדה ב-13.4% מהנשים וב-12.3% מהגברים ששרדו את מחלת הסרטן בילדותם, לעומת 16.5% ו-16.7% מהגברים והנשים באוכלוסיה הכללית. רק בקרב נבדקים ששרדו לאחר לוקמיה לימפובלסטית נמצאה סבירות גבוהה יותר להשמנת יתר (ערך OR של 1.5 בנשים ושל 1.2 בגברים).

בקרב הנשים, אלו שטופלו בשל גידול Wilms, מחלת Hodgkin ובשל ממאירויות בעצם ללא כריתה נמצאו בסיכון לסבלו מתת-משקל (ערכי OR של 1.7-1.9). בקרב הגברים, גורמי הסיכון כוללים לוקמיה לימפובלסטית אקוטית, גידולי מוח, מחלת Hodgkin, גידול Wilms, נוירובלסטומה, וסרקומה של רקמות רכות (ערכי OR של 1.4-5.5).

גורמי סיכון הקשורים לטיפולים, שנמצאו קשורים לערכי BMI נמוכים, היו הקרנות כלל גופיות והקרנות של אזור הבטן, שימוש בחומרים מאלקלים, וב-anthracyclines.

בקרב הגברים, הוגבר הסיכון ב-60% בקרב מעשנים בהשוואה ללא מעשנים, ב-80% בקרב אלו הסובלים מבעיה רפואית גדולה, וב-150% בקרב אלו שמצבם הבריאותי ירוד. בקרב הנשים, העלתה הימצאותה של בעיה רפואית גדולה את הסיכון בשיעור של 80%.

החוקרים מציינים כי יתכן שלא ניתן להשליך את ממצאיהם גם בילדים שטופלו לאחר שנות ה-80 המוקדמות באמצעות טיפול שהיה לעיתים קרובות אגרסיבי יותר.

החוקרים מדגישים כי לאחר איבחון סרטן בילדים, חשוב לשמור על תזונה מאוזנת ופעילות גופנית להמנע מסגנון חיים של בטלה, למנוע ירידה בצפיפות המינרלים בעצם, ולקבל את הטיפול הרפואי המיטבי, ולהמשיך בכך גם בטווח הארוך ובבגרות.

לידיעה במדסקייפ

Cancer 2005;103:1730-1739

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן