ממצאי מחקר שפורסם לאחרונה מעידים כי בקרב מבוגרים ששרדו את מחלת הסרטן בילדותם מצויה סבירות גבוהה להמצא בתת-משקל, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

יתר על כן, מדווחים החוקרים, רוב המבוגרים ששרדו את מחלת הסרטן בילדותם ומצויים בתת-משקל סובלים מבעיה כלשהי שתורמת לחוסר במשקלם, שיש לזהותה ולטפל בה.

לצורך המחקר, ערכו החוקרים סקר בקרב 7195 אנשים שהיו ילדים כאשר אובחנה בהם מחלת הסרטן בין השנים 1970 ו-1986, ששרדו 5 שנים לפחות, וגילם היה לפחות 20 שנים בעת ביצוע הסקר.

החוקרים מוצאים כי 8.6% מהנשים ו-4.1% מהגברים ששרדו את מחלת הסרטן בילדותם נמצאו בתת-משקל (ערך BMI נמוך מ-18.5 ק”ג למטר מרובע), בהשוואה ל-4.7% מהנשים ו-0.9% מהגברים באוכלוסיה הכללית, על פי נתוני שאלוני סקר הבריאות הלאומי שנערך בשנת 1995.

השמנת יתר (ערך BMI של 30 ומעלה) תועדה ב-13.4% מהנשים וב-12.3% מהגברים ששרדו את מחלת הסרטן בילדותם, לעומת 16.5% ו-16.7% מהגברים והנשים באוכלוסיה הכללית. רק בקרב נבדקים ששרדו לאחר לוקמיה לימפובלסטית נמצאה סבירות גבוהה יותר להשמנת יתר (ערך OR של 1.5 בנשים ושל 1.2 בגברים).

בקרב הנשים, אלו שטופלו בשל גידול Wilms, מחלת Hodgkin ובשל ממאירויות בעצם ללא כריתה נמצאו בסיכון לסבלו מתת-משקל (ערכי OR של 1.7-1.9). בקרב הגברים, גורמי הסיכון כוללים לוקמיה לימפובלסטית אקוטית, גידולי מוח, מחלת Hodgkin, גידול Wilms, נוירובלסטומה, וסרקומה של רקמות רכות (ערכי OR של 1.4-5.5).

גורמי סיכון הקשורים לטיפולים, שנמצאו קשורים לערכי BMI נמוכים, היו הקרנות כלל גופיות והקרנות של אזור הבטן, שימוש בחומרים מאלקלים, וב-anthracyclines.

בקרב הגברים, הוגבר הסיכון ב-60% בקרב מעשנים בהשוואה ללא מעשנים, ב-80% בקרב אלו הסובלים מבעיה רפואית גדולה, וב-150% בקרב אלו שמצבם הבריאותי ירוד. בקרב הנשים, העלתה הימצאותה של בעיה רפואית גדולה את הסיכון בשיעור של 80%.

החוקרים מציינים כי יתכן שלא ניתן להשליך את ממצאיהם גם בילדים שטופלו לאחר שנות ה-80 המוקדמות באמצעות טיפול שהיה לעיתים קרובות אגרסיבי יותר.

החוקרים מדגישים כי לאחר איבחון סרטן בילדים, חשוב לשמור על תזונה מאוזנת ופעילות גופנית להמנע מסגנון חיים של בטלה, למנוע ירידה בצפיפות המינרלים בעצם, ולקבל את הטיפול הרפואי המיטבי, ולהמשיך בכך גם בטווח הארוך ובבגרות.

לידיעה במדסקייפ

Cancer 2005;103:1730-1739