רוב הנערות שמבוצע בהן איבחון מאוחר של קרום בתולים שאיננו מנוקב עלולות להיות סימפטומטיות בעת האיבחון (Pediatrics)

מחקר שפורסם לאחרונה קובע כי 100% מהנערות שבהן מבוצעת אבחנה מאוחרת של קרום בתולים שאיננו מנוקב (IH) הן סימפטומטיות בעת מתן האבחנה, ואילו 90% מהנערות המאובחנות בגיל צעיר יותר אינן סימפטומטיות. החוקרים ממליצים על הכללת בדיקה חיצונית של אברי המין במסגרת שרותי הרפואה השגרתיים.

החוקרים כותבים כי למרות קלות האיבחון, בכל הגילאים, באמצעות בחינה חיצונית פשוטה של אברי המין , גילוי IH עלול להדחות או לא להתבצע, דבר העלול לגרום למורבידיות הניתנת למניעה ולביצוע בדיקות אבחנתיות שאינן הכרחיות. הם מציינים כי מחקרים קודמים שנערכו בנושא בוצעו על-בסיס תאורי מקרים או בסדרות מקרים קטנות ולכן הוגבלה יכולתם להגיע למסקנות חותכות.

החוקרים השתמשו בקודים מתוך המהדורה התשיעית של ה-International Classification of Diseases בכדי לזהות את כל החולות שסבלו מ-IH במאגרי הנתונים של שלושה בתי חולים. חוקר אחד סקר באופן סמוי את הרשומות הרפואיות של כל הנבדקות שנכללו במחקר, ונערכה השוואה בין מקרים של ילדות שאובחנו בגילאים צעירים למקרים של איבחון בגילאים מאוחרים יותר.

נמצאה התפזרות בי-מודלית של הגילאים בעת האיבחון; 43% מהילדות (10 נבדקות) אובחנו לפני גיל 8 שנים, ואילו 57% מהן (13 נבדקות) אובחנו לאחר גיל 8 שנים. כל הנבדקות בקבוצת הנבדקות הצעירות יותר היו מתחת לגיל 4 שנים, ואילו הנבדקות בקבוצה השניה היו מעל גיל 10 שנים. כל הנערות בקבוצת הנבדקות המבוגרות יותר היו סימפטומטיות וסבלו מכאבי בטן ו/או סימפטומים במערכת השתן במהלך 1-120 ימים. אולם, 905 מהילדות בקבוצת הנבדקות הצעירות יותר היו א-סימפטומטיות והבעיה התגלתה בהן במקרה.

בקבוצת הנערות המבוגרות יותר לא נמצא תיעוד בנוגע להתפתחות השדיים (77%), להופעת שער ערווה (69%) ולקבלת וסת (46%). בקרב הנערות המבוגרות יותר נמצאה סבירות גבוהה יותר להופעת סימפטומים (OR, 42.0; 95%CI, 3.1 – 1965.7) ולביצוע בדיקות מיותרות לשווא (OR, 20.3; 95%CI, 1.6 – 983.1).

מגבלות המחקר כוללות מבנה רטרוספקטיבי, הטיה אפשרית של המידע, גודל מדגם קטן, וחוסר יכולת להכליל את התוצאות מחוץ לתחומי בתי החולים לילדים.

החוקרים כותבים כי מדובר בתופעה המתגלה בשתי אוכלוסיות נפרדות של ילדות, אלו המאובחנות ללא סימפטומים בגיל צעיר ואלו שאינן מאובחנות לפני גיל 8 שנים. הם מסכמים כי שילובה של בדיקה חיצונית של אברי המין במסגרת שרותי הרפואה השגרתיים עשוי למנוע עיכובים משמעותיים באיבחון הבעיה, מתן אבחנות שגויות ואת המורבידיות המופיעה בקבוצה השניה של הנערות.

לידיעה במדסקייפ

Pediatrics. 2005;115:1008-1012

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

מקור: degruyterbrill
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|07/06/2026

אפילו שחיתוך מושהה של חבל הטבור (Delayed Cord Clamping – DCC) הוא סטנדרט הטיפול המקובל עבור יילודים חיוניים בזכות יתרונותיו הקליניים כגון הגדלת נפח הדם ושיפור רמות ההמוגלובין, יישומו ביילודים שאינם חיוניים שרוי במחלוקת

החייאת ילדים; השוואה בין ההנחיות האמריקאיות לאירופיות

החייאת ילדים; השוואה בין ההנחיות האמריקאיות לאירופיות

מקור: Neonatology
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|01/06/2026

החוקרים סיכמו את ההבדלים ואת נקודות ההסכמה בין הנחיות ההחייאה ביילודים לשנת 2025 של איגוד הלב האמריקאי והאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AHA-AAP) לבין אלו של מועצת ההחייאה האירופית (ERC)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן