על-פי תוצאותיו של מחקר אקראי שפורסם לאחרונה, מתן בוקאלי של oxycodone מקל על הכאבים בילדים הסובלים מכאב בטן אקוטי, מבלי להפריע למתן איבחון קליני.

החוקרים כותבים כי הדעה הקלאסית קובעת שיש להמנע משימוש בתרופות משככות כאב בילדים הסובלים מכאב בטן אקוטי עד שהרופא המנתח מגבש תוכנית טיפול מוגדרת. הם מסבירים כי נטען שהתרופות משככות הכאב מסוות את הסימפטומים ואת הממצאים הפיזיים, מעכבים את השגת האבחנה ומובילים לעליה במורבידיות, אולם בשנים האחרונות החלו לעלות ספקות בנוגע לאמונה זו.

נבחנה השתתפותם של  104 ילדים בגילאי 4-15 שנים שסבלו מכאב בטן לאורך תקופה של עד 7 ימים בין דצמבר 2001 לנובמבר 2003. 63 ילדים, שבהם התקבלו דרוגי כאב של 5 ומעלה בסקאלה ויזואלית אנלוגית בת 10 ס”מ, נמצאו מתאימים להשתתף במחקר פרוספקטיבי כפול-סמיות זהו-63 ילדים.

הילדים חולקו באקראי לקבלת טיפול באמצעות oxycodone hydrochloride במתן בוקאלי, במינון של 0.1mg/kg, או למתן נפח זהה של תמיסת מלח רגילה. אותו מנתח קבע את הממצאים הפיזיים, את האבחנה הזמנית לפני שהילדים קיבלו את הטיפול, כעבור שעה ממתן הטיפול וכעבור 3.5 שעות ממתן הטיפול. דיווח על רמות הכאבים ניתן בתחילת המחקר וכל 30 דקות במהלך 3.5 שעות. מדדי התוצאה הראשוניים היו השינוי בעוצמת הכאב, הימצאותו או העדרו של כיווץ בשרירי הבטן, ורמת הדיוק של האבחנה.

שתי קבוצות הנבדקים היו דומות מבחינת המאפיינים הדמוגרפיים, מבחינת דרוגי הכאב הראשוניים ומבחינת הסימנים והסימפטומים הפיזיים. דרוגי הכאב פחתו במתן התרופה ובמתן תמיסת המלח. אולם, ההבדל הכולל בעוצמת הכאב בשבע מהתצפיות היה גדול משמעותית בקבוצת ה-oxycodone (ערך של 22±18cm), בהשוואה לקבוצת הפלצבו (ערך של 9±12cm; הבדל ממוצע של 13cm;ערך 95%CI של 2-24cm; ערך P = .04).

לאחת מתן התרופה הנבדקת, עלתה רמת הדיוק באיבחון מ-72% ל-88% בקבוצת ה-oxycodone ונותרה עומדת על ערך של 84% בקבוצת הפלצבו. ניתוח לפתיחת חלל הבטן בוצע ב-17 מהחולים בקבוצת ה-oxycodone וב-14 מהחולים בקבוצת הפלצבו, ו-4 חולים בכל קבוצה עברו נתיחה חקרנית של חלל הבטן, למרות העדר דלקת של התוספתן. למרות שחולה אחד בקבוצת הפלצבו אובחן ראשית כסובל מכאב בטן לא ספציפי, הוא עבר את הניתוח בתוך 14 שעות בשל התנקבות של התוספתן.

החוקרים כותבים כי מתן בוקאלי ראושני של oxycodone יוצר הקלה משמעותית בכאב בילדים הסובלים מכאב בטן אקוטי, ללא שינוי הסימנים הקליניים או הפרעה באבחנה. הם מוסיפים כי מתן התרופה האופיואידית לא נקשר לתופעות לוואי חמורות או לתוצאות לא רצויות משמעותיות כלשהן.

מגבלות המחקר כוללות את העובדה שאותו מנתח ביצע את הבדיקות לפני ואחרי מתן התרופה בכל אחד מהילדים, דבר העלול ליצור דעה קדומה; את חוסר היכולת להכליל את הממצאים בחולים שלא הגיעו לאישפוז; את גודל המדגם הקטן ששימש במחקר; ואת חוסר היכולת לקבוע האם הילדים שסבלו מכאב בטן חמור יכולים לקבל תרופה משככת כאבים לפני קבלת הערכה ממנתח.

החוקרים מסיקים כי הממצאים תומכים בביצוע מחקר גדול יותר בכדי לבחון שוב את בטיחות הגישה הטיפולית ולקבוע האם מתן טיפול משכך כאבים מקדים משפיע על יכולת האיבחון של ילדים שצריכים לעבור נתיחה של חלל הבטן.