גישה ניתוחית חדשה משפרת תנועתיות ומפחיתה כאבים ב- late onset Perthes’ disease

מחקר ישראלי חדש קובע כי ניתן להשיג שיפור ב- femoral head remodelling והקלה בכאבים, במחלת פרת’ס המתחילה מאוחר (late onset Perthes’ disease).

החוקרים, מבית החולים לילדים דנה במרכז הרפואי סורסקי בתל-אביב, ביקשו להעריך את היעילות של ביצוע soft tissue release and articulated hip distraction. לשם כך העריכו נתונים מקוהורט של 16 ילדים, בגיל ממוצע של 12 שנים וחודש, שאובחנו כסובלים מ- severe late onset Perthes’ disease.

ארתרוגרמות של מפרק הירך הדגימוsaddle-shape subluxating femoral head with hinge abduction ב- 14 מהילדים. שני ילדים היו חולים בתסמונת דאון, ולאחד היה geleophysic epiphyseal dysplasia.

בגישה מדיאלית בוצע adductor and iliopsoas tenotomy. הוכנס מקבע חיצוני תחת הדמייה עם immediate joint space distraction של 4 עד 5 מ”מ.

בכדי להשיג תיקון יתר של ה- Shenton line הומשכה דיסטרקציה של 1 מ”מ ליום. החולים נשמרו ללא נשיאת משקל, וביצעו תרגילים עם המקבע במקומו. המקבע הוסר לאחר 4 עד 5 חודשים. מעקב ממוצע נמשך שנתיים ו- 7 חודשים.

כל החולים השיגו שיפור בטווח התנועה לאחר הניתוח; פלקציה ב- 20 מעלות, אבדוקציה ב- 16 מעלות ורוטציה פנימית ב- 17 מעלות בממוצע. ב- 10 מתוך 14 החולים עם דפורמצית אוכף נראתה העלמות של הדפורמציה לאחר הניתוח.

כל החולים היו מסוגלים ללכת ללא תמיכה בזמן המעקב האחרון. הכאב הממוצע, כפי שדורג ב-  visual analog scale, פחת מ- 7.0 לפני הניתוח, ל- 1.6 לאחריו.


J Pediatr Orthop B 2004 May;13:3:158-165

לידיעה ב- Doctors Guide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן