במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Israel Journal of Health Policy Research מודגשת החשיבות של מעקב רמות יוד באוכלוסייה הכללית וצריכה מספקת של יוד במיוחד בילדים ונשים הרות

כידוע, יוד הינו מינרל חשוב הקשור בהתפתחות נוירוקוגניטיבית והתפתחות תקינה של בלוטת התריס. חוסר ביוד, במיוחד בילדות, קושר במחקרים קודמים לעיכוב התפתחותי, היפותיירודיזם וגויטר. צריכת יוד חשובה במיוחד בנשים הרות כיוון שמוח העובר פגיע גם לחוסר יוד קל.

לאחרונה, פורסמו בכתב העת Israel Journal of Health Policy Research ממצאיו של מחקר אשר עסק בחוסר יוד בקרב ילדים ומבוגרים בישראל. המחקר הדגים כי מאז שבוצע בישראל סקר לאומי בשנת 2016 אשר בחן את ההימצאות של חוסר יוד בקרב ילדי בית ספר ונשים הרות, חוסר יוד נותר נפוץ ואף החמיר.

במחקר הנוכחי החוקרים ביקשו לבחון את ערכי היוד בשתן בילדים בגיל בית ספר ומבוגרים, להעריך את ההשפעה של מזונות כדוגמת מלח ומוצרי חלב על יוד בשתן ולהשוות את ערכי היוד בילדים בגיל בית ספר בין ישראל למדינות אחרות בהן רוב מי השתייה הינם מים מוטפלים.

במחקר השתתפו 166 ילדים בני 4-12 שנים ו-223 מבוגרים אשר מסרו דגימות שתן ומילאו שאלונים העוסקים בתזונה ומצב סוציואקונומי. תוצאות המחקר הדגימו כי ערך היוד החציוני בכלל הילדים עמד על 80.1 מיקרוגרם/ליטר. ממצא זה נמוך מערך ממוצע של 83 מיקרוגרם/ליטר שהודגם בסקר שבוצע בשנת 2016. יתרה מכך, ערך היוד שהודגם נמוכים באופן משמעותי מערכי היוד המומלצים על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) עבור ילדי בית ספר (100-199 מיקרוגרם/ליטר). ערכי היוד בשתן היו גבוהים באופן מובהק בבנים לעומת בנות עם ערך ממוצע של 87.9 מיקרוגרם/ליטר לעומת 63.4 מיקרוגרם/ליטר (p=0.013).

ערכי היוד הממוצעים שהודגמו במבוגרים היו נמוכים אף מאלו שהודגמו בילדים ועמדו על 64.5 מיקרוגרם/ליטר. 5.4% מהמשתתפים הבגירים ו-5.3% מהילדים בלבד צרכו מלח מועשר ביוד. עוד נמצא כי ילדים אשר צריכה בינונית-גבוהה של מוצרי חלב ערכי היוד בשתן היו גבוהים מאלו עם צריכה מועטה ובמיוחד בילדים אשר צרכו שוקו (92.9 לעומת 60.8 מיקרוגרם לליטר) וגבינות מלוחות. לא נמצא הבדל מובהק בערכי ביוד בין ילדים שצרכו מלח מועשר ביוד לעומת ילדים שלא צרכו מוצר זה.

כאשר החוקרים השוו את ערכי היוד בישראל לעומת 13 מדינות אחרות המתבססות על מים מוטפלים נמצא כי ישראל היא המדינה היחידה שלא קיימת בה מדיניות העשרת יוד כללית או העשרת מלח ביוד. מבין כל המדינות שנבדקו, ישראל הייתה המדינה היחידה בה ערכי היוד הממוצעים בשתן היו נמוכים באופן משמעותי מהגדרות ה-WHO לערכי יוד תקינים. (1)

למרות יוזמות שונות של משרד הבריאות בשנים 2016 ל-2022 צריכת היוד בישראל נותרה לא מספקת. בעוד שמלח מועשר ביוד קיים, מחירו גבוה פי 2-3 ממחירו של מלח רגיל ומוצרי מזון אחרים המעושרים ביוד הינם נדירים בישראל.

יש לציין כי צריכת היוד המומלצת על ידי משרד הבריאות הינה 90 מק”ג ליום ילדים בגיל 1-8 שנים, 9-16 מק”ג ביום בגילאי 9-16, 150 מק”ג ביום לבגירים, 220 מק”ג ביום לנשים הרות ו-290 מק”ג ביום לנשים מניקות. (2)

הערות המערכת:

לאור העובדה שחוסר יוד קשור בתוצאים התפתחותיים שליליים והעובדה שיוד במזון אינו מצוי בשכיחות גבוהה בישראל ניתן, במידה וצריכת היוד במזון לא מספקת, להשתמש בתוסף יוד.

תכשיר יודיקל הינו תכשיר יוד (בצורת פוטסיום יודיד) הניטל כטיפות. כל טיפה מכילה 30 מיקרוגרם יוד והתכשיר נמכר ללא מרשם רופא. (3) יתרון של התוסף הוא שאינו כרוך בצריכת מלח (NaCL) גבוהה אשר עלולה להיות בתוצאים קרדיווסקולריים שליליים באוכלוסיות מסוימות.

מוזמנים לצפות/להאזין כאן לפודקאסט על חשיבות צריכת יוד בהיריון עם פרופ’ דניאל זיידמן .

מקורות:

1. Results of the national biomonitoring program show persistent iodine deficiency in Israel | Israel Journal of Health Policy Research | Full Text (biomedcentral.com)
2. https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/Pages/iodine.aspx
3. https://yodikal.co.il/