שחקני פוטבול בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת פרקינסון (JAMA Netw Open)

נתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open מצביעים על קשר אפשרי בין משחק פוטבול ובין סיכון מוגבר להתפתחות פרקינסוניזם או מחלת פרקינסון. משחק פוטבול לפרק זמן ארוך יותר והשתתפות במשחקי פוטבול ברמה מתקדמת יותר (מכללות או מקצועי) לוו בסיכון גבוה יותר להפרעה הנוירולוגית.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרקינסוניזם ומחלת פרקינסון עלולות להתפתח בעקבות חבלות ראש חוזרות עקב אגרוף. עם זאת, אין נתונים רבים אודות הקשר בין משחק פוטבול ובין הסיכון למחלת פרקינסון ומטרתם כעת הייתה לבחון סוגייה זו.

מחקר החתך התבסס על נתוני ממחקר Fox Insight, כאשר המשתתפים השלימו שאלונים למילוי-עצמי ודיווחו על אבחנה של מחלת פרקינסון או פרקינסוניזם ע”י רופא או איש צוות רפואי אחר.

ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין מחלת פרקינסון ובין היסטוריה של משחק פוטבול, פרק הזמן שבו עסקו המשתתפים במשחק פוטבול פעיל, הרמה המקצועית הגבוהה ביותר בה שיחקו וגיל חשיפה ראשונה, תוך תקנון לגיל, רמת השכלה, היסטוריה של סוכרת או מחלת לב, מדד מסת גוף, היסטוריה של חבלת ראש עם אובדן הכרה וסיפור משפחתי של מחלת פרקינסון.

מדגם המחקר כלל 1,875 גברים (גיל ממוצע של 67.69 שנים) שעסקו בספורט מאורגן. ספורטאים לשעבר סווגו לאלו שעסקו בפוטבול (729 משתתפים, 38.9%) ואלו שעסקו בפעילויות ספורט אחרות (קבוצת ייחוס).

היסטוריה של משחק פוטבול לוותה בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת פרקינסון או פרקינסוניזם (יחס סיכויים של 1.61, רווח בר-סמך 95% של 1.19-2.17).  בכלל המדגם, משך ארוך יותר של משחק פוטבול לווה בסיכון מוגבר לפרקינסוניזם או מחלת פרקינסון (יחס סיכויים של 1.12, רווח בר-סמך 95% של 1.06-1.19).

בקרב שחקני פוטבול, משחק פוטבול לפרק זמן ארוך יותר (יחס סיכויים של 1.12, רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.23) ומשחק פוטבול ברמה גבוהה יותר (יחס סיכויים של 2.93, רווח בר-סמך 95% של 1.28-6.73) לוו בסיכון גבוה יותר להתפתחות מחלת פרקינסון או פרקינסוניזם.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי השתתפות במשחקי פוטבול מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של מחלת פרקינסון או פרקינסוניזם.

JAMA Netw Open. Published online August 11, 2023

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

מקור: Lancet Neurology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|25/08/2026

אינסומניה כרונית היא הפרעה שכיחה הפוגעת לא רק במשך ובאיכות השינה, אלא גם בתפקוד היומי, בערנות, בריכוז ובאיכות החיים. למרות זמינותם של טיפולים ותיקים, קיים צורך בפתרונות המסייעים לשפר את השינה בלי לפגוע בתפקוד ביום שלאחר מכן ובלי לגרום להתמכרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן