שחקני פוטבול בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת פרקינסון (JAMA Netw Open)

נתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open מצביעים על קשר אפשרי בין משחק פוטבול ובין סיכון מוגבר להתפתחות פרקינסוניזם או מחלת פרקינסון. משחק פוטבול לפרק זמן ארוך יותר והשתתפות במשחקי פוטבול ברמה מתקדמת יותר (מכללות או מקצועי) לוו בסיכון גבוה יותר להפרעה הנוירולוגית.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרקינסוניזם ומחלת פרקינסון עלולות להתפתח בעקבות חבלות ראש חוזרות עקב אגרוף. עם זאת, אין נתונים רבים אודות הקשר בין משחק פוטבול ובין הסיכון למחלת פרקינסון ומטרתם כעת הייתה לבחון סוגייה זו.

מחקר החתך התבסס על נתוני ממחקר Fox Insight, כאשר המשתתפים השלימו שאלונים למילוי-עצמי ודיווחו על אבחנה של מחלת פרקינסון או פרקינסוניזם ע”י רופא או איש צוות רפואי אחר.

ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין מחלת פרקינסון ובין היסטוריה של משחק פוטבול, פרק הזמן שבו עסקו המשתתפים במשחק פוטבול פעיל, הרמה המקצועית הגבוהה ביותר בה שיחקו וגיל חשיפה ראשונה, תוך תקנון לגיל, רמת השכלה, היסטוריה של סוכרת או מחלת לב, מדד מסת גוף, היסטוריה של חבלת ראש עם אובדן הכרה וסיפור משפחתי של מחלת פרקינסון.

מדגם המחקר כלל 1,875 גברים (גיל ממוצע של 67.69 שנים) שעסקו בספורט מאורגן. ספורטאים לשעבר סווגו לאלו שעסקו בפוטבול (729 משתתפים, 38.9%) ואלו שעסקו בפעילויות ספורט אחרות (קבוצת ייחוס).

היסטוריה של משחק פוטבול לוותה בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת פרקינסון או פרקינסוניזם (יחס סיכויים של 1.61, רווח בר-סמך 95% של 1.19-2.17).  בכלל המדגם, משך ארוך יותר של משחק פוטבול לווה בסיכון מוגבר לפרקינסוניזם או מחלת פרקינסון (יחס סיכויים של 1.12, רווח בר-סמך 95% של 1.06-1.19).

בקרב שחקני פוטבול, משחק פוטבול לפרק זמן ארוך יותר (יחס סיכויים של 1.12, רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.23) ומשחק פוטבול ברמה גבוהה יותר (יחס סיכויים של 2.93, רווח בר-סמך 95% של 1.28-6.73) לוו בסיכון גבוה יותר להתפתחות מחלת פרקינסון או פרקינסוניזם.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי השתתפות במשחקי פוטבול מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של מחלת פרקינסון או פרקינסוניזם.

JAMA Netw Open. Published online August 11, 2023

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן