טיפול ב-CPAP משפר תפקוד קוגניטיבי בחולים עם מחלת פרקינסון ודום נשימה חסימתי בשינה (מתוך כנס ה-American Thoracic Society International Conference)

בקרב חולים עם מחלת פרקינסון, דום נשימה חסימתי בשינה ותפקוד קוגניטיבי ירוד, טיפול במכשיר CPAP (או Continuous Positive Airway Pressure) מלווה בשיפור תפקוד קוגניטיבי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס ה-American Thoracic Society International Conference.

החוקרים השלימו מחקר אקראי ומבוקר-פלסבו, אשר כלל 94 חולים (גיל ממוצע של 67.3 שנים; 31% נשים) עם מחלת פרקינסון, דום נשימה חסימתי בשינה ומדד של לפחות 27 נקודות בסולם MoCA (או Montreal Cognitive Assessment) במטרה להבין את ההשפעה של מכשיר CPAP על התפקוד הקוגניטיבי לאחר שישה חודשים.

המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב-CPAP או פלסבו והחוקרים השלימו שני ניתוחים להערכת התוצאות הקוגניטיביות. ניתוח לפי כוונה לטפל כלל את כל המשתתפים וההערכה הקוגניטיבית האחרונה שהשלימו, כאשר ניתוח לפי-פרוטוקול כלל את החולים שהשלימו הערכה לאחר שישה חודשים והקפידו על הטיפול ב-CPAP לאורך שישה חודשים.

מדגם המחקר לפי-פרוטוקול כלל 33 חולים שהשתמשו ב-CPAP לאורך שישה חודשים ו-41 ביקורות. בקרב אלו שטופלו ב-CPAP, משך הזמן הטיפול הממוצע בלילה עמד על 3 שעות ו-14 דקות לאחר שישה חודשים. יתרה מזאת, הטיפול ב-CPAP שימש ב-66% מהלילות ומשך הטפול לאחר שישה חודשים עמד בממוצע על 4 שעות ו-13 דקות.

בניתוח לפי כוונה לטפל, 48 חולים טופלו ב-CPAP ו-46 חולים היו בזרוע הפלסבו. בהשוואה לקבוצת הפלסבו, באלו שטופלו ב-CPAP תועדה מגמת שיפור, במקום ירידה במדדי MoCA לאורך שישה חודשים (0.39-, רווח בר-סמך 95% של 1.21- עד 0.43 לעומת 0.6, רווח בר-סמך 95% של 0.08- עד 1.29).

בדומה, החוקרים מדווחים על שינויים חיוביים במדדי MoCA בחולים שטופלו ב-CPAP בניתוח לפי-פרוטוקול, בהשוואה לחולים בזרוע הפלסבו (0.91, רווח בר-סמך 95% של 0.01-1.81 לעומת 0.44-, רווח בר-סמך 95% של 1.36- עד 0.49; הבדלי בין הקבוצות, p=0.04) לאחר שישה חודשים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולי פרקינסון עם דום נשימה חסימתי בשינה ותפקוד קוגניטיבי לקוי, טיפול ב-CPAP עשוי להביא לשיפור קוגניטיבי.  הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם תיקון דום נשימה בשינה עשוי להביא לשינוי במגמת התקדמות מחלת פרקינסון.

מתוך כנס ה-American Thoracic Society International Conference

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן