בדיקות הדמיה מסייעות בזיהוי סמנים של חרדה הקשורים במחלת פרקינסון (Neurophysiologie Clinique)

מנתונים שפורסמו ב-Neurophysiologie Clinique מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי האינסולה והקורטקס הפרונטאלי מעורבים בהתפתחות חרדה במבוגרים עם מחלת פרקינסון.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כ-31% מחולי פרקינסון סובלים מחרדה, אך המנגנונים בבסיס הקשר הנ”ל אינם מובנים היטב. מחקר קודם הדגים קשר בין חומרת חרדה ובין עליה בפעילות אזורים מוחיים האחראיים לעיבוד רגשות.

כעת השלימו החוקרים הערכה של דפוסי EEG (Electroenceophalogram) ורשתות תפקודיות בחולים עם מחלת פרקינסון עם וללא הפרעות חרדה. הם אספו נתונים אודות 33 חולים עם מחלת פרקינסון שענו על הקריטריונים לחרדה ו-75 חולים ללא חרדה. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 65 שנים ומשך המחלה הממוצע עמד על 9.76 שנים בחולים עם חרדה ועל 7.83 שנים באלו ללא חרדה.

מהנתונים עולה קשר בין חרדה ובין שינויים בפעילות אלפא בקורטקס הפרונטאלי מימין. עוד זיהו החוקרים כי העוצמה היחסית בתדירות אלפא-1 בקורטקס הפרה-פרונטאלי הימני הייתה נמוכה יותר בחולים עם חרדה, לעומת אלו ללא חרדה; ממצא זה נקשר באופן משמעותי עם התנהגות של הימנעות בסולם PAS_C (Parkinsons Anxiety Scale). מגמה לכיוון קשר משמעותי עם חרדה אפיזודית תוארה, אך לא זוהו קשרים משמעותיים עם חרדה ממושכת.

בדיקות ההדמיה הדגימו קישוריות מוגברת בין האינסולין וקורטקס סינגולייט אחורי בחולים עם חרדה. הקישוריות המוגברת שתוארה באתר זה עשויה להוות סמן לשימור התנהגות של הימנעות המאפיינת חרדה בחולים עם מחלת פרקינסון.

החוקרים כותבים כי מדובר במחקר הראשון שהתבסס על בדיקות EEG להערכת המנגנונים בבסיס חרדה על-רקע מחלת פרקינסון והנתונים מספקים תובנות חדשות ותומכים בממצאי מחקרים קודמים, כך שבדיקת EEG עשויה לשמש כאמצעי להערכת הפרעות אלו. עם זאת, הם קוראים להשלים מחקרים נוספים לאישור הממצאים בחולים עם הפרעות חרדה נוספות.

Neurophysiologie Clinique 2022

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן