פעילות גופנית עשויה לדחות הידרדרות קוגניטיבית בחולי פרקינסון (Neurology)

פעילות גופנית עשויה לדחות הופעת הידרדרות קוגניטיבית על-רקע APOE4 בחולים עם מחלת פרקינסון בשלב מוקדם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם הגברת פעילות גופנית עשויה להשפיע על השינויים הקוגניטיביים על-רקע APOE ε4 בחולים עם מחלת פרקינסון מוקדמת ולזהות מנגנונים ספציפיים העומדים בבסיס התועלת של פעילות גופנית.

החוקרים התבססו על נתונים ממדגם Parkinson’s Progression Markers Initiative ואספו נתונים אודות פעילות גופנית על-בסיס שאלון Physical Activity Scale of the Elderly והערכה קוגניטיבית על-בסיס MoCA (Montreal Cognitive Assessment). בדיקות הדמיה להערכת פעילות דופמינרגית באזור הסטריאטום בוצעו לאחר 2 ו-4 שנים.

מדגם המחקר כלל 173 חולים עם מחלת פרקינסון (גיל ממוצע של 63.3 שנים, 27% נשאי APOE ε4). מהנתונים עולה כי בנשאי APOE ε4 תועדה הידרדרות קוגניטיבית בקצב חד יותר, בהשוואה למשתתפים שלא היו נשאים של האלל. עם זאת, תועדה אינטראקציה משמעותית בין פעילות גופנית ובין APOE ε4, כך שרמת פעילות גופנית גבוהה יותר לוותה בהידרדרות קוגניטיבית על-רקע APOE ε4 שהייתה איטית יותר. לא תועדה אינטראקציה משמעותית בין פעילות גופנית ואלל APOE ε4 בכל הנוגע לשינוי בפעילות דופמינרגית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי פעילות גופנית עשויה להאט את קצב ההידרדרות הקוגניטיבית על-רקע APOE ε4 בחולים עם מחלת פרקינסון. ההשפעה המגנה הנ”ל לא הייתה תלויה בפעילות דופמינרגית בסטריאטום.

Neurology 2021

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן