יתרונות פעילות אירובית ביתית בחולי פרקינסון (Lancet Neurol)

תכנית פעילות גופנית אירובית ביתית, תחת השגחה מרחוק, עשויה להביא לשיפור מדדים מוטוריים בחולים עם מחלת פרקינסון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מהולנד, שפורסמו בכתב העת The Lancet Neurology.

החוקרים ביקשו לבחון את ההשפעות של פעילות גופנית אירובית בעצימות גבוהה, המבוצעת בבית החולים, על סימנים מוטוריים בחולים עם מחלת פרקינסון (כאשר לא נטלו טיפול דופמינרגי). מדגם המחקר כלל 130 חולים אשר היו תחת טיפולים נפוצים למחלה.

האימון האירובי כלל רכיבה על אופני חדר-כושר למשך 30-45 דקות, לפחות שלוש פעמים בשבוע, עם טווח יעד מוגדר של קצב הלב. קבוצת הביקורת קיבלה הוראה לערוך מתיחות, תרגילי גמישות והרפיה, שלוש פעמים בשבוע, למשך 30 דקות כל פעם.

עשרה משתתפים בכל קבוצה לא השלימו את ההתערבות הייעודית, אך הגיעו לביקור שנערך שישה חודשים לאחר ההתערבות.

לאחר שישה חודשים, מדדי Motor Disorder Society-Unified Parkinson’s Disease Rating Scale (MDS-UPDRS) החמירו משמעותית פחות בקבוצת ההתערבות (ממוצע של 1.3 נקודות), בהשוואה לקבוצת הביקורת (ממוצע של 5.6 נקודות).

ההבדל במדד המוטורי היה דומה לזה שתואר במחקרים קודמים להערכת תכניות פעילות אירובית המבוצעות במרכזים ייעודיים ודרשו השגחה די הדוקה.

החוקרים מדווחים כי מספר האירועים החריגים היה די דומה בשתי הקבוצות ואלו ברובן לא היו קשורות לפעילות הגופנית, אם כי לא ניתן לשלול קשר אפשרי בשבעה (11%) חולים בקבוצת ההתערבות ובארבעה (6%) חולים בקבוצת הביקורת.

פעילות אירובית עשויה לסייע בשיפור התפקוד המוטורי בחולי פרקינסון, כאשר הדבר עשוי להיות בתיווך ההשפעה החיובית של הכושר הקרדיווסקולארי על בריאות המוח.

Lancet Neurol 2019

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן