האם חיי מין פעילים עשויים להקל על התסמינים ולשפר את איכות החיים של חולי פרקינסון? (Eur J Neurol)

בגברים עם מחלת פרקינסון וחיי מין פעילים תועדו פחות תסמינים של המחלה ואיכות חיים טובה יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש יולי בכתב העת European Journal of Neurology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבות אודות משמעות פעילות מינית בחולי פרקינסון. הם התמקדו בתת-קבוצה של 355 חולים ממחקר PRIAMO (Parkinson Disease Non Motor Symptoms) במטרה לתאר את הקשר בין חיי מין פעילים ובין התקדמות המחלה בשלב מוקדם של מחלת פרקינסון.

מניתוח סטטיסטי עלה כי פחות סביר שתסמינים במערכת העיכול (יחס סיכויים של 0.56, p=0.003) ואפתיה (יחס סיכויים של 0.42, P<0.001) יהיו קשורים עם פעילות מינית בגברים. עוד עלה מהנתונים כי פעילות מינית בגברים לוותה במוגבלות מוטורית פחותה (p=0.002), איכות חיים טובה יותר (p=0.022) ומדדי דיכאון נמוכים יותר (p=0.004). מנגד, בנשים לא תוארו קשרים דומים.

החוקרים כותבים כי זהו המחקר הפרוספקטיבי הראשון שכלל מדגם גדול של חולי פרקינסון ומצא כי פעילות מינית מלווה במוגבלות מוטורית ולא-מוטורית פחותה, כמו גם באיכות חיים טובה יותר בגברים. ממצאים אלו עשויים להוביל מומחים להפרעות תנועה לשאול מדי פעם את המטופלים על חיי המין שלהם.

Eur J Neurol. Published online July 2, 2019

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן