האם בדיקת עיניים יכולה לנבא מחלת פרקינסון? (Neurology)

מנתונים חדשים עולה קשר בין הידקקות של הרשתית ובין אטרופיה של תאי עצב דופמינרגיים, כך שייתכן ובדיקת הרשתית תוכל לסייע בזיהוי שינויים פתולוגיים בחולים עם מחלת פרקינסון בשלב מוקדם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Neurology.

מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין הידקקות הרשתית ובין אובדן תאים דופמינרגיים בחולים עם מחלת פרקינסון חדשה. מדגם המחקר כלל 49 חולי פרקינסון ו-54 ביקורות תואמות בגיל. בדיקות עיניים ובדיקת OCT (Optical Coherence Tomography) בוצעו בשילוב עם מיקרו-פרימטריה, בדיקת Notropane PET ו-3T MRI בוצעו בחולים עם מחלת פרקינסון בלבד.

עובי ונפח שכבת הרשתית נמדד בשדות של 1 מ”מ, 2.22 מ”מ ו-3.45 מ”מ במעגל Early Treatment of Diabetic Retinopathy Study, תוך השוואת חולים עם מחלת פרקינסון וביקורות.

החוקרים מדווחים כי הידקקות של שכבת הקרנית זוהתה בחלק הטמפוראלי והתחתון של שדה 2.22 מ”מ בחולים עם מחלת פרקינסון, שלא קיבלו טיפול תרופתי קודם, בפרט בשכבת תאי גנגליון ופלקסיפורם פנימי. העובי בשכבות הללו בחלק התחתון של שדה 2.22 מ”מ הדגים מתאם שלילי עם שלב Hoehn and Yahr. החוקרים זיהו מתאם חיובי בין רגישות מקולארית ובין עובי שכבת הרשתית בכל השדות של 3.45 מ”מ, בחלק העליון של שדה 2.22 מ”מ ובשדה 1 מ”מ. עוד זיהו החוקרים קשר בין הידקקות הרשתית ובין אובדן דופמינרגי באזור ה-Substantia Nigra השמאלי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הידקקות הרשתית קיימת בשלב מוקדם של מחלת פרקינסון, מצויה במתאם עם חומרת המחלה, ועשויה להיות קשורה לניוון תאים דופמינרגיים. הדמיה של הרשתית עשויה לסייע בזיהוי שינויים פתולוגיים במחלת פרקינסון מוקדמת.

Neurology 2018

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן