הרכב הביוטה במעי עשוי להיות קשור להתפתחות מחלת פרקינסון (Scientific Reports)

מאת ד”ר אלינור מוסרי בריסקין

שינויים באוכלוסית בקטריופאג’ים וירוסים אשר מדביקים את חיידקי המעי ומשתכפלים בתוכם – עשויים להיות קשורים בפתוגנזה של מחלת הפרקינסון (Parkinson Disease, PD). כך על פי מחקר חדש אשר פורסם ב Scientific Reports ביולי 2018.

במחקר זה בוצעה אנליזה לבדיקת היחס בין בקטריופאג’ים לבין חיידקי המעי (phage/bacterial ratio) בדגימות צואה של חולי פרקינסון טרם טיפול (31 משתתפים), ובדגימות צואה של משתתפים בריאים (28 משתתפים). קריטריונים להסרה מהמחקר היו מחלת מעי כרונית, שימוש בלקסטיבים, שימוש בתרופות מדכאות חיסון ושימוש באנטיביוטיקה 3 חודשים טרם תחילת המחקר.

האנליזה הראתה כי קיימים שינויים משמעותיים בנוכחות של בקטריופאג’ים מסויימים בביוטה של חולי פרקינסון. זוהו שינויים ביחס phage/bacteria בחיידקי חומצה לקטית, Lactococcus, הידועים כחיידקים המייצרים דופמין והלוקחים חלק בבקרה על חדירות המעי. שני אלה הם פקטורים אשר נמצאו כקשורים בפתוגנזה של PD. באנליזה גם נמצא כי קיים חסר בחיידק Lactococcus spp. בקבוצת חולי הפרקינסון, ככל הנראה על רקע עליה ב lytic c2-like, 936-like lactococcal phages, פאגים אשר נמצאו במוצרי חלב.

לדבריו של ד”ר תטס, ראש מכון המיקרוביולוגיה האנושית בניו יורק, וירוסים אשר תוקפים את חיידקי המעי עשויים לגרום לשינוי במיקרוביוטה. בעבר הוא וחוקריו הראו על יונקים כי שינוי במיקרוביוטה של המעי עשויה לגרום לעליה בחדירות המעי ולהביא לדלקת כרונית. אלה, על פי ההנחה, משפיעים על המוח דרך מסלול בו לוקחים חלק ה enteric nervous system (ENS), עצב הוגוס ומערכת העצבים המרכזית. הקשר של עצב הוגוס למחלת פרקינסון נתמך על ידי מחקר קודם אשר הראה כי הסרת עצב הוגוס היה קשור בסיכון נמוך יותר ל PD.

ממצאים אלה עשויים לקשור את הבקטריופאגים לרשימת הפקטורים המעורבים בהתפתחות PD, אשר עשויים להיות מטרה לטיפול תזונתי ואף תרופתי לפרקינסון.

עם זאת, יש לזכור כי זהו מחקר ראשוני, המדגם בו הינו קטן, ויש לבצע מחקרים נוספים על מנת לאשש ממצאים אלה.

Parkinsons disease and bacteriophages as its overlooked contributors. Scientific Reports. July 17, 2018.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן