חבלת ראש קלה עשויה להביא לעליה בסיכון למחלת פרקינסון (Neurology)

ביוצאי צבא עם אבחנה של חבלת ראש קלה נרשמה עליה של 56% בסיכון להתפתחות מחלת פרקינסון, כך עולה מתוצאות מחקר רטרוספקטיבי גדול, שפורסמו במהלך חודש אפריל בכתב העת Neurology.

המחקר, שהינו חלק מפרויקט Chronic Effects of Neurotrauma Consortium Research, כלל 325,870 יוצאי צבא משלושה מאגרי נתונים של יוצאי צבא בארצות הברית. גילאי המשתתפים נעו בין 31-65 שנים, ללא מקרים של אבחנת מחלת פרקינסון או דמנציה בתחילת הדרך.

חבלת ראש קלה הוגדרה כאובדן הכרה במשך 0-30 דקות, שינוי במצב הכרה למשך עד 24 שעות, או אמנזיה למשך 0-24 שעות. חבלת ראש מתונה-עד-חמורה הוגדרה כאובדן הכרה למשך למעלה מ-30 דקות, שינוי במצב הכרה למשך מעל 24 שעות או אמנזיה מעל 24 שעות.

החוקרים מדווחים כי בכ-50% מהמדגם תועדה חבלת ראש. במהלך מעקב ממוצע של 4.6 שנים, 1,462 יוצאי צבא אובחנו כחולי פרקינסון. מבין אלו, ב-949 תועדה היסטוריה של חבלת ראש וב-514 לא תועדה היסטוריה של חבלת ראש.

מהנתונים עולה כי מבין יוצאי צבא עם חבלת ראש בכל דרגת חומרה, 949 (0.58%) פיתחו מחלת פרקינסון, בהשוואה ל-513 (0.31%) משתתפים ללא חבלת ראש. מהתוצאות עלה עוד כי 360 מבין 76,297 יוצאי צבא עם חבלת ראש קלה (0.47%) פיתחו מחלת פרקינסון, וכך גם 543 מבין 72,592 נבדקים עם חבלת ראש בדרגה בינונית-עד-חמורה (0.75%).

לאחר תקנון לגיל, גזע, מין, סוכרת, רמת השכלה, יתר לחץ דם ומצבים רפואיים אחרים, חבלת ראש מכל סוג לוותה בעליה של 71% בסיכון למחלת פרקינסון. בנוסף, באלו עם חבלת ראש קלה נרשמה עליה של 56% בסיכון ובאלו עם חבלת ראש בדרגה בינונית-עד-חמורה נרשמה עליה של 83% בסיכון למחלת פרקינסון.

החוקרים מצאו עוד כי באלו עם חבלת ראש מכל סוג נקבעה מחלת פרקינסון כשנתיים מוקדם יותר, בממוצע, בהשוואה לאלו ללא מחלת פרקינסון.

לסיכום, בקרב יוצאי צבא, חבלת ראש קלה לוותה בעליה משמעותית בסיכון למחלת פרקינסון, גם לאחר תקנון למאפיינים דמוגרפיים ולמחלות פסיכיאטריות ואחרות. מחקר זה מדגיש את חשיבות מניעת חבלת ראש קלה, מעקב ארוך-טווח אחר יוצאי צבא לאחר חבלת ראש והצורך לקבוע את המנגנונים וגורמי סיכון הפיכים למחלת פרקינסון לאחר חבלת ראש.

Neurology. Published online April 18, 2018

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן