תחושת דמורליזציה נפוצה בקרב חולי פרקינסון ועשויה להשפיע על התגובה לטיפול תרופתי (Neurology)

במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי דמורליזציה, השונה במאפייניה מדיכאון, הינה בעיה נפוצה בחולי פרקינסון ונקשרה עם הפרעה בתפקוד המוטורי. לדבריהם, כ-20% מחולי פרקינסון עשויים לסבול מדמורליזציה, כאשר חלק גדול מהם אינם סובלים מדיכאון.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע את שיעורי ההימצאות והמאפיינים של דמורליזציה בחולי פרקינסון. חולים עם מחלת פרקינסון וביקורות גויסו באופן פרוספקטיבי ממרפאות הפרעות תנועה. דמורליזציה הוגדרה בנוכחות מדד חיובי בשאלון Diagnostic Criteria for Psychosomatic Research, Demoralization או בנוכחות מדד של 24 נקודות ומעלה לפי Kissne Demoralization Scale. דיכאון הוגדר בנוכחות מדד Patient Health Questionnaire-9 של 10 נקודות ומעלה.

החוקרים מדווחים כי שכיחות דמורליזציה עמדה על 18.1% בקרב 94 חולי פרקינסון ועל 8.1% מבין 86 מהביקורות (p=0.05). פרט לכך, שתי קבוצות היו דומות בגיל, מין, רמת השכלה, רמת הכנסה, גזע ומצב משפחתי. למרות שדמורליזציה הייתה קשורה בקשר הדוק עם דיכאון, זוהו חולים עם הפרעה אחת, אך ללא השניה. בקרב משתתפים עם מחלת פרקינסון, 7 מבין 19 (36.8%) חולים עם דיכאון, לא סבלו מדמורליזציה ו-5 מבין 17 (29.4%) מאלו עם דמורליזציה לא סבלו מדיכאון.

במדגם כולו, נוכחות מחלת פרקינסון (יחס סיכויים של 2.60) נקשה עם דמורליזציה, ביחד עם גיל צעיר יותר ואדם לא-נשוי בהווה. בקבוצת החולים עם מחלת פרקינסון, גיל צעיר יותר ומדד Unified Parkinson’s Disease Rating Scale, part III נקשרו עם דמורליזציה (יחס סיכויים של 1.06).

החוקרים מסכמים וכותבים כי דמורליזציה הינה תופעה נפוצה בחולי פרקינסון ונקשרה עם הפרעה בתפקוד מוטורי. במקרים של דמורליזציה, החולים סובלים מחוסר יכולת להתמודד עם מצבם, כך שמדובר בתופעה שונה מדיכאון. גישות הטיפול גם כן שונות ולכן חשוב לזהות דמורליזציה בחולי פרקינסון.

Neurology 2018

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן