מה בין צריכת מוצרי חלב דלי שומן ובין הסיכון למחלת פרקינסון? (Neurology)

צריכת מוצרי חלב דלי שומן, דוגמת חלב רזה וחלב דל שומן ופרוזן יוגורט, מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Neurology.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון באופן פרוספקטיבי את הקשר בין צריכת מוצרי חלב נפוצים ובין הסיכון למחלת פרקינסון בגברים ובנשים. הם השלימו ניתוח נתונים משני מאגרים פרוספקטיביים גדולים, Nurses’ Health Study (80,736 משתתפות) ו-Health Professionals Follow-up Study (48,610 משתתפים), עם סך כולל של 24 ו-26 שנות מעקב, בהתאמה. שני המחקרים מארצות הברית נערכו באמצעות שאלונים דו-שנתיים שנשלחו בדואר. הערכת צריכה תזונתית התבססה על שאלוני תזונה חוזרים לאורך המעקב.

במהלך המעקב זוהו 1,036 מקרים חדשים של מחלת פרקינסון, שזוהו באמצעות השאלונים הרפואיים ואושרו ע”י בחינת התיק הרפואי. החוקרים השלימו גם מטה-אנליזה שכללה את המחקר שלהם עם שלושה מחקרים פרוספקטיביים קודמים אודות צריכת חלב והסיכון למחלת פרקינסוןן ומחקר אחד להערכת כלל צריכת מוצרי חלב והסיכון למחלת פרקינסון.

מהתוצאות עולה כי בעוד שכלל צריכת מוצרי חלב לא נקשרה באופן מובהק עם הסיכון למחלת פרקינסון במדגם הנוכחי, צריכת מוצרי חלב דלי שומן נקשרה עם הסיכון למחלת פרקינסון. יחס הסיכון המתוקן בהשוואת אלו שצרכו לפחות שלוש מנות חלב דל-שומן בכל יום אל מול אלו שלא צרכו כלל מוצרי חלב אלו עמד על 1.34. קשר זה נבע מסיכון מוגבר למחלת פרקינסון על-רקע צריכת חלב רזה וחלב דל-שומן (יחס סיכון של 1.39). התוצאות היו דומות בנשים ובגברים.

במטה-אנליזה, סיכום הסיכון היחסי בהשוואת הקטגוריות הקיצוניות של צריכת חלב מכל סוג עמד על 1.56 והקשר בין צריכת מוצרי חלב יומית ומחלת פרקינסון הפך למובהק סטטיסטית (יחס סיכון של 1.27).

החוקרים מסכמים וכותבים כי הממצאים מעידים על קשר בין צריכת מוצרי חלב ובין עליה מתונה בסיכון למחלת פרקינסוןן בגברים ובנשים.

Neurology. Published online June 8, 2017

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן