פרוביוטיקה ופרביוטיקה מקלים על עצירות בחולי פרקינסון (מתוך הכנס הבינלאומי ה-20 מטעם ה-Parkinson’s Disease and Movement Disorders)

צריכת פרומולה ייעודית המכילה מספר סיבים פרביוטיים ופרוביוטיים הובילה להקלה בעצירות בדרגה משמעותית יותר מפלסבו בחולים עם מחלת פרקינסון, כך עולה מנתונים חדשים, שהוצגו במהלך הכנס הבינלאומי ה-20 מטעם ה-Parkinson’s Disease and Movement Disorders.

במחקר כפל הסמיות חולקו באקראי 120 חולים לטיפול בפורמולה במינון 125 מ”ל, הכוללת זני חיידקים פרוביוטיים מרובים וסיבים פרביוטיים (80 חולים), או לקבוצת פלסבו (40 חולים), שניתנו פעם ביום למשך שבועיים.

בשיעור גבוה יותר של חולים בקבוצת ההתערבות תועד תוצא היעילות העיקרי של עליה במספר השלמת תנועות מעיים בשבוע, בהשוואה לקבוצת הפלסבו.

בתחילת המחקר, בקבוצת ההתערבות ובקבוצת הפלסבו תועד ממוצע של 2.2 פעילויות מעיים מלאות בשבוע. לאחר ארבעה שבועות טיפול, בקבוצ ההתערבות נרשם ממוצע של 3.4 פעולות מעיים שבועיות עליה של 1.2 פעולות מעיים בשבוע , בהשוואה לעליה של 0.1 פעולות מעיים מלאות בשבוע בקבוצת הביקורת.

תוצא משני מרכזי היה שיעור החולים בהם חלה עליה במספר פעולות מעיים מלאות בשבוע. בשיעור גדול יותר של חולים בקבוצת ההתערבות תועדה עליה במספר פעולות מעיים שבועיות, כמו גם במדדים אחרים המעידים על יעילות הטיפול.

לא תוארו אירועים חריגים, למעט העובדה שמטופל אחד בכל קבוצה הפסיק את השתתפותו במחקר בשל אי-נוחות בטנית קלה.

מאחר והחוקרים התירו שימוש במשלשלים, החוקרים לא הצליחו להעריך את היקף פעילויות מעיים מלאות ספונטאניות, אלא רק מספר תנועות מעיים מלאות, אם כי החולים התבקשו להפחית ככל הניתן את היקף השימוש במשלשלים.

מתוך הכנס הבינלאומי ה-20 מטעם ה-Parkinson’s Disease and Movement Disorders

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן