הערכת פרופיל הבטיחות של תכשירים שונים לטיפול במחלת פרקינסון (Int J Neurosci)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Neuroscience להערכת פרופיל הבטיחות של מספר תכשירים לטיפול במחלת פרקינסון מוקדמת עולה כי שיעור תופעות הלוואי והפסקת הטיפול היה נמוך יותר עם Rasagiline בהשוואה לטיפול ב-Pramipexole או Ropinirole .

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הערכת פרופיל הבטיחות של תכשירים שונים לטיפול במחלת פרקינסון עשויה לסייע בהבנה טובה יותר של אפשרויות הטיפול המתאימות. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לערוך השוואה לא-ישירה של תופעות הלוואי ושיעורי הפסקת הטיפול במחקרים קליניים להערכת Rasagiline, Pramipexole ו-Ropinirole.

החוקרים מדווחים כי שיעורי ההיארעות של תופעות לוואי בקרב מטופלים ב- Rasagiline לא היו שונים משמעותית מאלו שתוארו בקבוצת הפלסבו, ושיעורי הפסקת הטיפול אף היה נמוכים יותר (יחס סיכויים של 0.55). בחולים שטופלו ב-Pramipexole או Ropinirole שיעורי הפסקת הטיפול ושיעורי ההיארעות של כלל תופעות הלוואי היו גבוהים יותר, בהשוואה ל- Rasagiline, למעט הבדל לא-מובהק בהיארעות של תופעות קוגניטיביות, שהיה נמוך משמעותית בקרב מטופלים ב-Ropinirole, בהשוואה ל-Rasagiline (יחס סיכויים של 1.76). 

ההיארעות של תופעות לוואי המערבות את מערכת העיכול (יחס סיכויים של 2.11) או השפעה על עייפות/שינה (יחס סיכויים של 2.75) הייתה גבוהה יותר עם Ropinirole, בהשוואה לטיפול ב-Pramipexole, בעוד שההיארעות של תופעות לוואי קוגניטיביות הייתה נמוכה יותר משמעותית עם Ropinirole, בהשוואה ל-Pramipexole (יחס סיכויים של 0.22).

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם מחלת פרקינסון מוקדמת המטופלים ב-Rasagiline תועדו פחות תופעות לוואי ושיעור נמוך יותר של הפסקת הטיפול התרופתי, בהשוואה לטיפול ב-Pramipexole או Ropinirole. תופעות לוואי במערכת העיכול והשפעה על שינה/עייפות היו נפוצים ביותר במטופלים ב-Ropinirole, בעוד שעם טיפול ב-Pramipexole תוארה ההיארעות הגבוהה ביותר של תופעות לוואי קוגניטיביות.

Int J Neurosci. 2012 Jul;122(7):345-53

לידיעה ב-NELM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן