האם רעד של העין הינו סמן מוקדם למחלת פרקינסון? (Arch Neurol.)

ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Archives of Neurology עולה כי רעד של העין עשוי לשמש כסמן מוקדם לאבחנה של מחלת פרקינסון. באמצעות טכנולוגיה מדויקת לבדיקת העיניים, החוקרים זיהו אי-יציבות בקיבוע העיניים בכל החולים עם מחלת פרקינסון ובחלק קטן מאוד מהחולים ללא המחלה.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את תנועת העיניים בחולים עם מחלת פרקינסון, עם שליטה בשרירי העיניים בזמן קיבוע ועם תנועה. לשם כך, הם ערכו מחקר מקרה-ביקורת שכלל 112 חולים עם מחלת פרקינסון, כולל 18 חולים עם מחלה חדשה ולא-מטופלת, ו-60 ביקורות תואמות בגיל.

החוקרים נעזרו בטכנולוגיה מדויקת למעקב אחר תנועת העיניים, במטרה להעריך את מדדי פעילות שרירי העיניים. הם השוו את תפקוד שרירי העיניים בין שתי הקבוצות בזמן קיבוע מבט ועם מעקב אחר מטרה נעה על מסך מחשב.

בכל החולים עם מחלת פרקינסון ובשניים מבין 60 הנבדקים בקבוצת הביקורת תועדה אי-יציבות בקיבוע העיניים (Oscillatory Fixation Instability או רעד עיני), עם תדירות ממוצעת של 5.7 Hz . מדדי תנועות עיניים סקדיות והופעת קפיצות של העיניים (Square Wave Jerks), לא היו שונים משמעותית בין חולים עם מחלת פרקינסון ובין נבדקים בקבוצת הביקורת. לא זוהתה קורלציה בין מדדי אי היציבות בקיבוע העיניים ובין משך המחלה, מדדים להערכת המחלה או מינון הטיפול. לא תוארו הבדלים במדדי שרירי העיניים בין חולים עם מחלת פרקינסון שקיבלו טיפול תרופתי ואלו שלא טופלו כנגד המחלה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בכל החולים עם מחלת פרקינסון זוהתה עדות לרעד עיני ממושך, שמנע יציבות בזמן קיבוע העיניים. לאור הנתונים, ייתכן כי בדיקות מדויקות של שרירי העיניים ישמשו כסמן מוקדם לאבחנה של מחלת פרקינסון.

Arch Neurol. Published online April 9, 2012

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן