מומחי ה-FDA אינם משוכנעים ביעילות Rasagiline לטיפול במחלת פרקינסון (מתוך הודעת ה-FDA)

המחקרים הקליניים שנערכו מטעם חברת התרופות טבע בנושא הטיפול ב- Rasagiline (אזילקט) כנגד מחלת פרקינסון לא הניחו את דעתם של סוקרי ה-FDA (Food and Drug Administration) בנוגע להשפעת התרופה על התקדמות המחלה.

בהודעה שפורסמה מטעם הסוכנות, הועלה חשש בנוגע למבנה המחקרים, התוצאות וניתוח הממצאים.

אחד מאנשי הסוכנות מסר כי לא הודגמה תועלת ל- Rasagiline בהאטת קצב התקדמות מחלת פרקינסון. עם זאת, המומחים הוסיפו כי לא ברור אילו נתונים יקבעו באופן חד-משמעי את ההשפעה של תרופה על מחלה.

Rasagiline מאושרת לטיפול בתסמיני מחלת פרקינסון, דוגמת רעד בגפיים, נוקשות, איטיות בתנועה והפרעה בשיווי משקל. בחברת טבע מעוניינים להרחיב את ההתוויה לשימוש בתרופה, בטענה כי התרופה מאטה את ההתקדמות הקלינית של מחלת פרקינסון.

Rasagiline אושרה ע”י ה-FDA בשנת 2006 כטיפול בודד בחולים עם מחלת פרקינסון בשלב מוקדם, ובחולים עם מחלה בשלב מתקדם יותר, בשילוב עם Levodopa.

אחת המגבלות של הסקירה של ה-FDA נובעת מכך שקשה לקבוע קשר בין טיפול בתסמיני מחלת פרקינסון ובין טיפול במחלה.

מתוך הודעת ה-FDA

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן