רקע

הסימפטומים הלא-מוטוריים של מחלת פרקינסון, כמו- הפרעות שינה, סימפטומים תחושתיים, הפרעה אוטונומית, הפרעות במצב הרוח, והפרעה קוגניטיבית, הם חלק אינטגרלי ממחלת פרקינסון ויכולים להשפיע במידה רבה על פעילויות יומיומיות. למרות חשיבותם, הם תופסים מקום משני בהתייחסות הטיפולית בהשוואה לסימפטומים המוטוריים.

מטרת המדד המעשי מבוסס העדות היתה להעריך אפשרויות טיפוליות לסימפטומים הלא-מוטוריים של מחלת פרקינסון. לא נסקרו מאמרים הנוגעים להפרעות בתפקוד הקוגניטיבי ובמצב הרוח או לטיפול בסיאלוריאה עם בוטולינום טוקסין, שנסקרו בפרסומים קודמים של ה- AAN.

שיטות

נעשה חיפוש ספרות של MEDLINE, EMBASE ו-Science Citation Index  על מנת לזהות מחקרים קליניים בחולים עם סימפטומים לא-מוטוריים של מחלת פרקינסון שפורסמו בין 1966 ל- 2008. המאמרים חולקו בהתאם ל- 4 רמות העדות המקובלות.

תוצאות והמלצות

ניתן לשקול מתן סילדנפיל ציטרט (50 מ”ג) לטיפול בהפרעה ארקטילית  (רמה C), ומתן מקרוגול (פוליאתילן גליקול) לטיפול בעצירות (רמה C). השימוש בלבו-דופא / קרבידופא יכול להקטין את השכיחות של תנועות רגליים ספונטניות במהלך הלילה ותנועות רגליים מחזוריות בשינה (רמה B). אין עדויות מספקות לגביי טיפולים באי-שליטה על שתן, אורטוסטטיזם, וחרדה (רמה U).

Zesiewicz TA, Sullivan KL, Chaudhuri KR, et al. Practice parameter: treatment of the nonmotor symptoms of Parkinson disease. Report of eth Quality Standards Subcommittee of eth American Academy of Neurology. Neurology 2010;74:924-931.

הצעות לקריאה נוספת:

Hussain IF, Brady CM, Swinn MJ, et al. Treatment of erectile dysfunction with sildenafil citrate (Viagra) in parkinsonism due to Parkinson’s disease or multiple system atrophy with observations on orthostatic hypotension. J Neurol Neurosurg Psychiatry 2001;71:371-374.

Lahrmann H, Cottelli P, Hilz M, et al. EFNS guidelines on the diagnosis and management of orthostatic hypotension. Eur J Neurol 2006;13:930-936.

Winge K, Fowler CJ. Bladder dysfunction in Parkinsonism: mechanisms, prevalence, symptoms, and management. Mov Disord 2006;21:737-745.

Zangaglia R, Martignoni E, Glorioso M, et al. Macrogol for the treatment of constipation in Parkinson’s disease: a randomized placebo-controlled study. Mov Disord 2007;22:1239-1244.

Ondo WG, Vuong KD, Jankovic J. Exploring the relationship between Parkinson disease and restless legs syndromes. Arch Neurol 2002;59:421-424.