האם לדמנציה של פרקינסון יש צבר תסמינים קלאסי? (J Neurol Neurosurg Psychiatry)

ממחקר חדש עולה כי חולים עם דמנציה, הקשורה במחלת פרקינסון (PDD), סובלים לרוב מתסמינים נוירופסיכיאטרים, השונים מאלו הקשורים בסוגים אחרים של דמנציה.

החוקרים בחנו את הפרופיל של התסמינים הנוירופסיכיאטרים של 537 חולי PDD. החוקרים העריכו את החולים באמצעות 10-Item Neuropsychiatric Inventory (NPI), ובחנו את הקשר הבין אישי בין מרכיבי NPI.

הגיל הממוצע של המשתתפים עמד על 72.64 שנים, הופעת מחלת פרקינסון החלה בממוצע 10 שנים קודם לכן, ומשך הזמן הממוצע עד לדמנציה עמד על 2.15 שנים.

סה”כ, 89% מהמשתתפים הגיעו עם תסמין אחד, לפחות, 77% סבלו משני תסמינים, או יותר.

התסמינים השכיחים ביותר כללו את דיכאון (58%), אפתיה (54%), חרדה (49%), והזיות (44%). באופן כללי, חולים עם דמנציה קשה יותר ומחלת פרינסון מתקדמת יותר, סבלו יותר מתסמינים נוירופסיכיאטרים.

החוקרים מציינים 5 צברי תסמינים נוירופסיכיאטרים. אלו כוללים צורה “קלה” (n=279) עם מעט תסמינים ותסמינים קלים, צורת “מצב רוח” (n=58) עם מדדים גבוהים בכל הקשור לדיכאון, חרדה. צבר “אפתיה” (n=126) עם מדדי אמפתיה גבוהים וציונים אחרים במדדים שונים. “אגיטציה” (n=29) עם מדדים גבוהים בנוגע לאגיטציה ו-NPI. הצבר האחרון שזוהה הוא “פסיכוזה” (n=45), עם מדדים גבוהים בכל הקשור לדלוזיות והלוצינציות.

מדדי מבחן מיני מנטל (MMSE) בחולים במצב פסיכוטי ואגיטציות היו הנמוכים ביותר, עם הציון הגבוה ביותר במדד Unified Prakinson’s Disease Rating Scale. שני צברי תסמינים אלו נקשרו גם עם המצוקה הגדולה ביותר בקרב המטפלים בחולים.

לאור המחקר הנוכחי, החוקרים מציעים תת-קבוצה של חולים, עם PDD, בהתאם לפרופיל תסמינים נוירופסיכיאטרים, עם השלכות אפשריות של הטיפול. החוקרים מציעים כי ייתכן שיש שינוי נוירוביולוגי ספציפי בבסיס הצברים הנוירופסיכיאטרים השונים.

J Neurol Neurosurg Psychiatry 2007;78:36-42.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מבקר המדינה: ישראל אינה ערוכה להזדקנות האוכלוסייה – מחסור ברופאים גריאטריים, היעדר תוכנית לאומית וסיכון ליציבות מערך הסיעוד

מבקר המדינה: ישראל אינה ערוכה להזדקנות האוכלוסייה – מחסור ברופאים גריאטריים, היעדר תוכנית לאומית וסיכון ליציבות מערך הסיעוד

מקור: מבקר המדינה
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|06/07/2026

הדוח מצביע על פער משמעותי בין החלטות הממשלה לבין יישומן בפועל, ומתריע מפני השלכות בריאותיות, חברתיות וכלכליות נרחבות

הערכת שתל שבלול מושתל לחלוטין במבוגרים עם ירידת שמיעה תחושתית־עצבית דו־צדדית: מחקר היתכנות

הערכת שתל שבלול מושתל לחלוטין במבוגרים עם ירידת שמיעה תחושתית־עצבית דו־צדדית: מחקר היתכנות

מקור: pubmed
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|01/07/2026

במחקר פרוספקטיבי זה השתתפו עשרה מבוגרים עם ירידת שמיעה תחושתית־עצבית דו־צדדית בדרגה בינונית־חמורה עד עמוקה, אשר עברו השתלה חד־צדדית של המערכת

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן