מקומה של בדיקת אולטרה-סאונד אנדוסקופית להערכת דלקת לבלב על-רקע אבני מרה (J Gastroenterol Hepatol)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Gastroenterology & Hepatology עולה כי בדיקת אולטרה-סאונד אנדוסקופיה (EUS או Endoscopic Ultrasound) מסייעת בזיהוי האתיולוגיה לדלקת לבלב קלה, על-רקע מחלת אבני מרה, בהעדר ממצא ברור בבדיקות הדמיה אחרות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בדיקות הדמיה קונבנציונאליות, כולל בדיקת אולטרה-סאונד, CT (Computed Tomography) ו-MRCP (Magnetic Resonance Cholangiopancreatography) הן גישות לא-פולשניות ומומלצות לזיהוי אתיולוגיות לדלקת לבלב ביליארית חדה. עם זאת, עדיין יש חולים בהם לא ניתן לקבוע את האתיולוגיה באמצעים אלו ומקומה של בדיקת EUS במקרים אלו אינה-ידועה. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להעריך את מקומה של בדיקת אולטרה-סאונד אנדוסקופיה בהערכת מקרים בהם האתיולוגיה לדלקת לבלב ביליארית חדה אינה-ידועה.

החוקרים אספו נתונים אודות חולים עם דלקת לבלב ביליארית חדה, בדרגה קלה, שאושפזו לבית חולים בשנחאי בתקופה שבין יוני 2006 ועד דצמבר 2009.

מדגם המחקר כלל 223 חולים עם דלקת לבלב בילארית קלה, שעברו הן בדיקת אולטרה-סאונד והן בדיקת CT. מבין אלו, 106 עברו בנוסף בדיקת MRCP. ב-37 חולים עדיין לא הצליחו החוקרים לזהות את האתיולוגיה. בדיקת EUS בוצעה ב-33 מהחולים הללו וב-14 מקרים זוהתה אבנורמליות הקשורה באתיולוגיה לדלקת הלבלב (42.4%) שאושרו בבדיקת ERCP (Endoscopic Retrograde Cholangiopancreatogaraphy) שבוצעה בהמשך, כאשר אבני מרה אובחנו ב-11 מקרים, בוץ מרתי אובחן בשני מקרים ואדנוקרצינומה של האמפולה אובחנה במקרה אחד.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בחשיבותה של בדיקת EUS בהערכת חולים עם דלקת לבלב, במקרים בהם לא מזהים את האתיולוגיה למחלה באמצעות בדיקות הדמיה אחרות.

J Gastroenterol Hepatol. 2011;26(10):1500-1503

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן