פעילות גופנית קבועה עשויה לשפר את סף הכאב (PLoS One)

פעילות גופנית סדירה עשויה לשפר את הסבילות לכאב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLoS One. ממצאים אלו מעלים את האפשרות כי הגברת היקף פעילות גופנית הינה אמצעי לא-תרופתי אפשרי להפחתת או מניעת כאב כרוני.

החוקרים התבססו על מחקר Tromso Health Study, סקר רפואי שהתבסס על סקרים שנערכו באופן תקופתי משנת 1974 בקרב תושבי צפון נורבגיה. המחקר כלל 10,732 משתתפים שהשלימו את הסקרים בין 2007-2008 ושוב ב-2015-2016.

שאלונים שימשו לאסוף נתונים אודות פעילות גופנית, סבילות כאב, מין, משתנים סוציו-דמוגרפיים וכאב כרוני. עוד הושלמו דגימות ביולוגיות והערכה קלינית. סבילות לכאב נמדדה באמצעות מבחן CPT (או Cold-Pressor Test), בו המשתתפים טבלו את הידיים במי קרח לפרק זמן ארוך ככל הניתן.

מהנתונים עולה כי סבילות למבחן CPT הייתה גבוהה ב-7%, 14% ו-16% בקרב אלו שדיווחו על פעילות גופנית קלה, בינונית, או מאומצת, בשני הסקרים, בהשוואה לאלו שדיווחו על אורח חיים יושבני.

החוקרים מדווחים עוד כי בקרב אלו שדיווחו על אורח חיים יושבני בתחילת המחקר ודיווחו על פעילות גופנית בהיקף גדול יותר בסקר החוזר במהלך המעקב תועדה סיבולת גבוהה יותר לכאב, בהשוואה לאלו שהמשיכו באורח חיים יושבני, אם כי ממצא זה לא היה מובהק סטטיסטית.

הסבילות הגבוהה ביותר לכאב תועדה באלו שדיווחו על פעילות גופנית מתונה-עד-מאומצת לאורך הזמן, כאשר עם השאירו את ידיהם כמי הקרח לפרק זמן ארוך ב-20.4 שניות, בהשוואה לאלו שדיווחו על אורח חיים יושבני בשני הסקרים (P<0.001).

לא תועדו הבדלים משמעותיים בסבילות לכאב בין גברים ונשים ובכל המשתתפים תועדה ירידה בסבילות לכאב עם הזמן.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי פעילות גופנית סדירה לאורך זמן מלווה בסיבולת גדולה יותר לכאב. לאור זאת, הגברת היקף פעילות גופנית עשוי לשמש כאמצעי לא-תרופתי להפחתת או מניעת כאב כרוני.

PLoS One, May 24, 2023

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן