מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Orthopaedic Surgeons עולה כי קנאביס רפואי עשוי להפחית את היקף המרשמים לטיפול בחולים עם אוסטיאוארתריטיס, כאשר אין עוד צורך באופיואידים בלמעלה משליש מהחולים לאחר מתן אישור לקנאביס רפואי.
החוקרים התבססו על מערכת ניטור תרופות מרשם בחולים עם אוסטיאוארתריטיס והשוו את היקף המרשמים לטיפול באופיואידים שנופקו בתוך שישה חודשים לפני ושישה חודשים לאחר גישה לקנאביס רפואי. הם אספו נתונים אודות תוצאים שונים, כולל מדדי כאב לפי סולם VAS (Visual Analog Scale), מדדי איכות חיים בריאותיים נפשיים וגופניים לאחר 3, 6 ו-9 חודשים ממתן אישור לקנאביס רפואי באמצעות שאלון Patient Reported Outcome Measurement Information System. הם אספו וניתחו נתונים במהלך ביקורים לאחר 3-6 חודשים.
מהממצאים עולה כי חלה ירידה משמעותית במינוני אופיואידים היומיים, כפי שנקבע לפי מינונים מקבילים למ”ג מורפין (Morphine Milligram Equivalent, או MME) ביום, מ-18.2 ל-9.8 לאחר גישה לקנאביס רפואי. החוקרים זיהו ירידה ממוצעת במינוני MME של 46.3%, כאשר ב-37.5% מהחולים לא נדרש עוד טיפול באופיואידים. החוקרים מציינים ירידה משמעותית במדדי כאב מ-6.6 ל-5 לאחר שלושה חודשי מעקב ול-5.4 לאחר שישה חודשי מעקב, בעוד שמדדי בריאות גופנית עלו משמעותית מ-37.5 ל-41.4 לאחר 3 חודשי מעקב.
החוקרים מצאו כי שמן או פרח באידוי, מתן פומי, מקומי, או תת-לשוני היו בין האפשרויות השונות למתן קנאביס רפואי. מבין 33 משתתפים עם נתונים זמינים אודות אופן השימוש בקנאביס רפואי, ב-63.6% נבחרה צורת שימוש יחידה, 33.3% השתמשו בשתי צורות שימוש בקנאביס ו-3% בחרו בשלוש צורות שימוש. שני-שליש מהחולים בחרו במתן תת-לשוני כצורה המועדפת לשימוש בקנאביס רפואי, שליש בחרו בשימוש מקומי, 21.2% השתמשו בשמן.
ממצאי המחקר מעידים כי בחולים עם אוסטיאוארתריטיס, שימוש בקנאביס רפואי עשוי לצמצם את היקף השימוש באופיואידים, כאשר חלק גדול מהחולים שהחלו טיפול בקנאביס רפואי לא נדרשו עוד לטיפול באופיואידים.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Orthopaedic Surgeons
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!