זריקה תוך-מפרקית של Ropivacaine אינה מקלה על כאב או שימוש באופיואידים בחולים לאחר ניתוח החלפת מפרק ירך (J Arthroplasty)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty עולה כי מתן Ropivacaine במינון 200 מ”ג בזריקה לתוך המפרק אינו מביא להקלה בכאב לאחר-ניתוח או בצריכת אופיואידים בחולים לאחר החלפה מלאה של מפרק הירך ובגברים דווח על מדדי כאב גבוהים יותר, בהשוואה לנשים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך ניתוח ראשוני להחלפה מלאה של מפרק הירך, חלק מהמנתחים כוללים זריקה לתוך המפרק של Ropivacaine להקלה על כאב לאחר-ניתוח. אין הסכמה ברורה באשר ליעילות מתן הזריקה לתוך המפרק ומטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של מתן Ropivacaine במינון 200 מ”ג על מדדי כאב, צריכת אופיואידים ונידות, בחולים לאחר ניתוח ראשוני להחלפת מפרק הירך.

החוקרים בחנו באופן רטרוספקטיבי את הנתונים אודות 571 חולים שעברו ניתוח ראשוני להחלפת מפרק הירך. התוצאים העיקריים של המחקר כללו מדדי כאב, מינוני אופיואידים, טווח ניידות שהושג לאחר הניתוח ומרווח זמן עד לניידות.

בקבוצת ההתערבות דוח על ממוצע מדדי כאב גבוהים יותר עם פעילות, בהשוואה לקבוצת הביקורת (p=0.024). בקרב חולים שטופלו ב- Ropivacaine בזריקה לתוך המפרק נדרשו גם מינוני אופיואידים גבוהים יותר.

מסיווג התוצאות לפי שעה עלה כי החמרה משמעותית בכאב החלה לאחר 16 שעות ונותרה עד 28 שעות בחולים שקיבלו Ropivacaine בזריקה לתוך המפרק. מגמה זו עמדה בקורלציה עם עליה במינוני אופיואידים שתועדה לאחר 24 שעות עד 32 שעות.

דרגת הניידות, מרווח הזמן עד לניידות וטווח הניידות לא היו שונים באופן מובהק סטטיסטית בין מטופלים בזרוע ההתערבות ואלו בזרוע הביקורת.

עוד עולה מהנתונים כי זריקת Ropivacaine לתוך המפרק לוותה במדדי כאב גבוהים יותר ומינוני אופיואידים גבוהים יותר בגברים, בהשוואה לנשים.

ממצאי המחקר אינם תומכים בתועלת של Ropivacaine בזריקה לתוך המפרק להקלה על מדדי כאב לאחר-ניתוח החלפה מלאה של מפרק הירך. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את מקומו של הטיפול ב- Ropivacaine, עם דגש על תוצאות תפקודיות והבדלים מגדריים.

J Arthroplasty 2021

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן