מספר גורמי סיכון מעלים את הסיכון לשימוש מוגבר במשככי כאבים לאחר ניתוח החלפת מפרק (Arthritis Research & Therapy)

מנתונים חדשים מפינלנד, אשר פורסמו בכתב העת Arthritis Research & Therapy, עולה כי ישנם מספר גורמים המנבאים שימוש מתמשך במשככי כאבים שנה אחת לאחר ניתוח להחלפת מפרק, כאשר גורמי הסיכון המשמעותיים ביותר כללו השמנה ושימוש במשככי כאבים לפני הניתוח.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לזהות גורמי סיכון לשימוש מוגבר באופיואידים ומשככי כאבים אחרים שנה אחת לאחר ניתוח להחלפת מפרק והתמקדו במחלות רקע וגורמים הקשורים בהתערבות הניתוחית.

כל החולים במחקר היו לאחר ניתוח להחלפת מפרק ירך או ברך בשל אוסטיאוארתריטיס. החוקרים בחנו את נתוני הנפקת מרשמים לטיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים, פראצטמול ואופיואידים.

מבין 6,238 חולים לאחר ניתוח להחלפת מפרק ירך ו-7,501 חולים לאחר ניתוח להחלפת מפרק ברך, 3,591 מטופלים עדיין נטלו משככי כאבים שנה אחת לאחר הניתוח. גורמים מנבאים משמעותיים של השימוש הכולל במשככי כאבים כללו גיל בטווח 65-74.9 שנים, בהשוואה לגיל צעיר יותר (סיכון יחסי של 1.1); גיל 75 שנים ומעלה (סיכון יחסי של 1.2); נשים (סיכון יחסי של 1.2); מדד מסת גוף בטווח 30-34.9 ק”ג למטר בריבוע, בהשוואה למדד קטן מ-25 ק”ג למטר בריבוע (סיכון יחסי של 1.1); מדד מסת גוף של מעל 35 (סיכון יחסי של 1.4) ומספר גדול יותר של מחלות רקע (סיכון יחסי של 1.2).

החוקרים מדווחים כי סוכרת ומחלות רקע אחרות לא נקשרו עם סיכון מוגבר לשימוש ממושך באופיואידים לאחר ניתוח החלפת מפרק.

מבין הגורמים הקליניים האחרים, שימוש טרם ניתוח במשככי כאבים (סיכון יחסי של 2.6) וניתוח ברך (סיכון יחסי של 1.2) ניבאו שימוש במשככי כאבים, בעוד שהחלפה בו-זמנית של מפרקי שתי הברכיים (בהשוואה לניתוח להחלפה חד צדדית של מפרק הברך) לוותה בסיכון מופחת לשימוש ממושך במשככי כאבים (סיכון יחסי של 0.86).

שימוש באופיואידים נקשר עם השמנה, מדד Charlson Comorbidity Index גבוה יותר, אפילפסיה, ניתוח ברך לעומת ירך, ניתוח ברך חד-צדדי לעומת ניתוח דו-צדדי, החלפה מלאה של מפרק הברך לעומת החלפת מדור אחד במפרק הברך ושימוש לפני ניתוח במשככי כאבים או אופיואידים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי השמנה, בעיקר בנוכחות מדד מסת גוף של מעל 35 ק”ג למטר בריבוע, ושימוש טרם ניתוח במשככי כאבים זוהו כמנבאים המשמעותיים ביותר של שימוש מוגבר במשככי כאבים לאחר-ניתוח.

Arthritis Research & Therapy volume 22, 2020

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן