מומחים טוענים כי פציעות ספורט מטופלות באופן שגוי לעיתים קרובות (מתוך כנס ה-AAPM)

במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Pain Medicine טענו מומחים כי במקרים רבים, פציעות ספורט אינו מטופלות בצורה נכונה וכי לא נעשה שימוש מספק בפראצטמול להקלה על הספורטאים. המומחים סבורים כי פראצטמול עשוי לשמש כאפשרות טובה מאוד ובטוחה להקלה על כאב ולאפשר לספורטאים לחזור לתפקד.

כאשר החוקרים בחנו את הספרות הרפואית, שילוב פראצטמול עם נוגד-דלקת, במקרים בהם היה מקום לכך, הגדילו את ההשפעה האחד של השני וכאשר ספורטאי סבל מכאב ומעוניינים להמשיך להתחרות באותו יום, תוך הימנעות ממתן תכשיר נרקוטי, פראצטמול עשוי להיות אפשרות טובה מאוד.

מה באשר לאופיאטים? נדיר מאוד שרופאים העוסקים ברפואת ספורט יבחרו באופיאטים להקלה על כאב ממקור שריר-שלד וכאשר עושים זאת, לרוב לא מדובר בטיפול הניתן למשך יותר ממספר ימים מאחר והסיכוי להתפתחות שימוש כרוני באופיואידים עולה כל יום לאחר מכן.

בנוסף, תרופה לא צריכה לשמש לעולם למניעת פציעה או כאב. עם זאת, בפועל נראה כי רבים נוטלים כמויות גדולות של נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים למרות שידוע כי אין לכך תועלת וכי יש עדויות לכך שמדובר בצעד מסוכן. עם זאת, ספורטאים רבים עושים זאת וכאשר הושלם סקר בקרב רופאים באולימפיאדה בריו, עד 15% חילקו מרשמים לנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים לפני תחרות.

לתנועה יש חשיבות רבה בהקלה על כאב של ספורטאים, אך הדבר מבוסס על תנועה נכונה ויש עדויות רבות לפיהן תרגילים נכונים מהווים את הטיפול הלא-תרופתי הטוב ביותר לספורטאים, בפרו תרגילים איזומטריים העשויים לשמש כגישה היעילה ביותר להקלה על כאב.

בנוסף, ישנה חשיבות רבה להתערבויות פסיכוסוציאליות עם עדויות טובות לכך שהתפתחות דיכאון לאחר שחזור ביומכאני מושלם של הרצועה הצולבת הקדמית מלווה בסיכון גבוה משמעותית להפרעה בתפקוד הרצועה הצולבת, בהשוואה לסיכויים של אלו שאינם מפתחים דיכאון לאחר הניתוח.

המומחים מדגישים כי שני המרכיבים החשובים ביותר בטיפול בפציעות בספורטאים נוגעים לאנמנזה טובה ובדיקה ביו-מכאנית.

מתוך כנס ה-AAPM

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן