חולים עם כאב ממושך נדרשים לגישה טובה יותר לטיפול פסיכו-סוציאלי, כך לפי נייר עמדה מטעם ה-Society of Behavioral Medicine. לדברי המומחים, יש להקפיד על זמינות גישות פסיכו-סוציאליות לטיפול בכאב בכל החולים עם כאב ממושך. במאמר שפורסם במהלך חודש ינואר בכתב העת Translational Behavioral Medicine, הכותבים מציעים מספר המלצות לשיפור הגישה לטיפול פסיכו-סוציאלי.
על מערכות טיפול רפואי לתמוך בגישה לטיפול פסיכו-סוציאלי בכאב, הסרת מכשולים מערכתיים הפוגעים במתן טיפול פסיכו-סוציאלי יעיל, הבטחה כי מטפלים בעלי כישורים מתאימים לטיפול פסיכו-סוציאלי בכאב יהיו זמינים במרכזים בהם מטפלים באופן בחולים הסובלים מכאב ממושך ולספק לכלים התומכים בהפניה למומחים לטיפול פסיכו-סוציאלי בכאב.
על הגופים המבטחים לכסות גישות פסיכו-סוציאליות מבוססות-עדויות בטיפול בכאב ממושך.
עוד כותבים המומחים כי איגודים מקצועיים צריכים למלא את חלקם בהכשרת מטפלים בכאב, להשתתף בהדרכת אנשי מקצוע בטיפול פסיכו-סוציאלי בכאב, שילוב הדרכת כאב בכל רמות ההכשרה והכרה רשמית בפסיכולוגיה של כאב כהתמחות.
הועדה ממליצה עוד כי חוקרים יבחנו מודלים ליישום טיפול פסיכו-סוציאלי בכאב בתנאי טיפול רפואי שונים, במטרה לקבוע את הגישות הטובות ביותר ולהביא לשיפור הפצת השימוש במודלים מבוססי-עדויות.
לדברי המומחים, קיים קשר בין משבר האופי ואידים וכאב ומספר נקודות של כשל מערכתי תרמו לשני אלו. התוצאה היא סבל מיותר. המלצות מבוססות-ראיות לשיפור הטיפול בחולים ותוצאות הטיפול יהיו מוגבלות עד שתיקבע מדיניות שתעודד טיפול זה.
רופאים מכירים ולרוב מאמינים בחשיבות תמיכה פסיכו-סוציאלית, אך אין בידיהם מנגנון מסודר לספק טיפול זה. מדובר בסוגיה מתסכלת לרופאים, מאחר ולא ניתן לקבוע תוכניות הממוקדות במטופלים.
Transl Behav Med 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!