בקרב חולי סרטן לאחר ניתוח בכוונת-ריפוי, טיפול ממושך באופיואידים הינו סיבוך יאטרוגני נפוץ, כך טוענים חוקרים מאוניברסיטת מישיגן במאמר חדש שפורסם במהלך חודש אוקטובר בכתב העת Journal of Clinical Oncology.
מנתונים ארציים המבוססים על תביעות ביטוח, החוקרים זיהו 68,463 חולים לאחר ניתוח במטרת ריפוי בין השנים 2010-2014 בשל מלנומה, סרטן שד, מעי גס ורקטום, ריאות, וושט, או כבד-לבלב-מרה/קיבה, שניפקו מרשמים לאופיואידים.
מבין אלו, 39,877 (58%) לא טופלו בעבר באופיואידים, 16,063 חולים (23%) נטלו אופיואידים לסירוגין ו-12,523 חולים (18%) נטלו אופיואידים לאורך זמן ארוך.
מבין החולים שלא טופלו בעבר באופיואידים, 4,159 (10.4%) נטלו את הטיפול באופן פרסיסטנטי לאחר הניתוח. שיעורים אלו היו גבוהים יותר בקרב חולים שהשלימו גם טיפול כימותרפי אדג’וונטי לאחר הניתוח (33% לעומת 16%) ובחולים שקיבלו מרשמים לאופיואידים טרם הניתוח (26% לעומת 20%).
שנה אחת לאחר הניתוח, חולים אלו המשיכו לנפק מרשמים עם מינונים יומיים דומים למשתמשים כרוניים באופיואידים, מקביל לשש טבליות ביום של הידרוקודון במינון 5 מ”ג.
השיעור היה גבוה יותר בחולים לאחר טיפול כימותרפי אדג’וונטי, והחוקרים סבורים כי הדבר נובע מכך שחלק מהאונקולוגים בוחרים במתן טיפול נרקוטי להקלה על נוירופתיה היקפית משנית לכימותרפיה, למרות שההמלצות בנושא אינן תומכות בטיפול זה לנוירופתיה.
החוקרים מקווים כי מחקר זה יוביל לצמצום השימוש באופיואידים, בעיקר בחולי סרטן בשלב מוקדם.
J Clin Oncol. Published online October 19, 2017
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!