חסם עצבי באמצעות לידוקאין מפחית כאב במהלך הכנסת התקן תוך-רחמי בנשים צעירות (Obstet Gynecol)

חסימה עצבית באמצעות לידוקאין מפחיתה כאב במהלך הכנסת התקן תוך-רחמי במתבגרות ובנשים צעירות, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי חדש, שפורסמו בכתב העת Obstetrics and Gynecology.

במסגרת המחקר חולקו באקראי 95 נשים לא-הרות בגילאי 14-22 שנים, ללא הריונות קודמים, לטיפול פעיל שכלל חסימה עצבית באמצעות 10 מ”ל לידוקאין בריכוז 1%, או טיפול דמה, שלוש דקות טרם הכנסת התקן תוך-רחמי. הנשים לא היו מודעות לציוד ששימש ולטיפול שניתן להן, אך החוקרים היו מודעים לזאת.

הנשים בשתי הקבוצות טופלו באיבופרופן במינון 800 מ”ג לפחות 20 דקות לפני הפרוצדורה, במטרה להפחית כאב לאחר הפרוצדורה.

בסולם VAS (Visual Analog Scale) של 100 מ”מ, שנע בין 0 (ללא כאב) ועד לכאב הכי גרוע אי-פעם (100 מ”מ), חציון מדד הכאב היה נמוך יותר משמעותית בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הביקורת (30 מ”מ לעומת 71.5 מ”מ). עם זאת, לא תועדו הבדלים מובהקים במדדי שביעות הרצון משנית לפרוצדורה.

החוקרים ממליצים למטפלים לשקול את הסיכונים הכרוכים בחסימה עצבית זו, כולל תופעות לוואי אפשריות ועלויות גבוהות יותר אך כותבים כי ממצאי המחקר הנוכחי תומכים בחסימה עצבית בפרוצדורת אלו.

Obstet Gynecol 2017

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן