הנחיות חדשות מטעם ה-AAOS (American Academy of Orthopedic Surgeons) בנושא אוסטיאואתריטיס של הירך שמות דגש על טיפול קדם-ניתוחי להקלה על כאב והגברת ניידות, כולל זריקות קורטיקוסטרואידים וטיפול בתרופות לא-נרקוטיות. ההמלצות מתמקדות גם באוכלוסיות חולים בסיכון מוגבר על-רקע ניתוח החלפת מפרק ירך.

לניסוח ההנחיות ערכו המומחים חיפוש במאגרי נתונים אחר מאמרים בנושא טיפול ניתוחי באוסטיאואתריטיס של הירך במבוגרים. הם התמקדו במאמרים שפורסמו בין ינואר 1990 ועד אפריל 2016 וכן השלימו חיפוש ידני ברשימת המקורות של המאמרים הנבחרים. לאחר סיקור עמיתים והערות הציבור נוסחה טיוטת ההנחיות.

המומחים זיהו עדויות בדרגה מתונה לסוגיות הבאות:

·         רופאים יכולים להיעזר בכלים להערכת סיכון לניבוי סיבוכים, הערכת סיכון ניתוחי והדרכת חולים אודות ארתרופלסטיה של הירך.

·         בחולים שמנים מדדי תוצאים נמוכים יותר אבסולוטית, אך תוצאות דומות בהערכת דרגת שביעות רצון ושיפור בכאב ותפקוד לאחר ניתוח החלפה מלאה של מפרק הירך, בהשוואה לחולים לא-שמנים.

·         גיל מתקדם אינו מלווה בתוצאים פחות טובים מבחינת התפקוד ואיכות החיים לאחר ניתוח החלפה מלאה של מפרק הירך.

·         הפרעות פסיכיאטריות, כולל דיכאון, חרדה ופסיכוזה, מלוות בירידה בתפקוד, הקלה בכאב ואיכות חיים לאחר ניתוח החלפה מלאה של מפרק הירך.

המומחים זיהו עדויות בדרגה חזקה לגישות הבאות:

·         תרופות לא-נרקוטיות: נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים הובילו לשיפור קצר-טווח בכאב ו/או תפקוד.

·         זריקות קורטיקוסטרואידים הובילו לשיפור קצר-טווח בתפקוד וכאב.

·         זריקות חומצה היאלרונית אינן עדיפות על פלסבו בשיפור תפקוד, נוקשות וכאב.

·         פיזיותרפיה משפרת תפקוד ומקלה על כאב בחולים עם אוסטיאואתריטיס בדרגה קלה-עד-בינונית.

עדויות בדרגה מתונה תומכות בסוגיות הבאות:

·         פיזיותרפיה לאחר-ניתוח מביאה לשיפור תפקוד מוקדם יותר.

·         גלוקוזאמין סולפאט אינו עדיף על פלסבו לשיפור תפקוד, הפחתת נוקשות והקלה בכאב.

·         רופאים עשויים לבחור בחומצה טרנקסמית במתן מקומי או תוך-ורידי להקלה על אובדן דם משנית לניתוח להחלפה מלאה של מפרק הירך.

·         אין הבדלים משמעותיים קלינית בתוצאי המטופלים עם גישה קדמית לעומת אחורית  בניתוחי החלפה מלאה של מפרק הירך.

מתוך הנחיות ה-AAOS

לידיעה במדסקייפ