פראצטמול אינו יעיל לטיפול בכאבי גב או אוסטיאוארתריטיס של הברכיים או הירכיים (BMJ)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Medical Journal עולה כי פראצטמול אינו יעיל להקלה על כאבי גב תחתון והביא להקלה קלה וחסרת משמעות קלינית בכאבים על-רקע אוסטיאוארתריטיס של הברכיים או הירכיים, לצד עליה של פי ארבע בסיכון להפרעה בתפקודי כבד. על-בסיס ממצאי הסקירה השיטתית, החוקרים מציעים לשקול מחדש את מקומו של פראצטמול בטיפול בכאבי גב או כאבים על-רקע אוסטיאוארתריטיס.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את היעילות והבטיחות של פראצטמול בטיפול בכאב ספינאלי או כאב על-רקע אוסטיאוארתריטיס של הירך או הברך. לשם כך הם ערכו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה לאחר חיפוש במאגרי Medline, Embase, AMED, CINAHL, Web of Science, LILACS, International Pharmaceutical Abstracts ו-Cochrane Central Register of Controlled Trials. הסקירה כללה מחקרים מבוקרים-אקראיים להשוואת היעילות והבטיחות של פראצטמול מול פלסבו להקלה על כאב ספינאלי ואוסטיאוארתריטיס של הירך או הברך.

התוצאים המשניים כללו אירועים חריגים, היענות של החולים לטיפול וצורך בטיפול הצלה. מדדי כאב ומוגבלות הומרו לסקאלה של 0-100.

הסקירה כללה 12 מאמרים (13 מחקרים אקראיים). מהנתונים עולות עדויות באיכות גבוהה לפיהן פראצטמול אינו יעיל בהקלה על עוצמת הכאב ומוגבלות או בשיפור איכות החיים בטווח הקצר בחולים עם כאבי גב תחתון. באשר לחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הירך או הברך, הממצאים מעידים על עדויות באיכות גבוהה לפיהן פראצטמול מספק הקלה משמעותית, אך ללא חשיבות קלינית, בכאבים ובמוגבלות בטווח הקצר. מספר החולים שדיווחו על אירועים חריגים (יחס סיכון של 1.0), אירוע חריג חמור (יחס סיכון של 1.2), או פרישה מהמחקר בשלב אירוע חריג (יחס סיכון של 1.2) היה דומה בקבוצת הטיפול בפראצטמול ובקבוצת הפלסבו.

ההיענות של חולים לטיפול (יחס סיכון של 1.0) והשימוש בטיפול הצלה (יחס סיכון של 0.7) היו גם כן דומים בין הקבוצות. עדויות באיכות גבוהה העידו כי בחולים שנטלו פראצטמול תועדה עליה של כמעט פי ארבע בסיכויים לתוצאות חריגות בבדיקת אנזימי כבד, אך החשיבות הקלינית של השפעה זו אינה ברורה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי פראצמטול אינו יעיל בטיפול להקלה על כאבי גב תחתון ובעל תועלת מינימאלית בטווח הקצר בחולים עם אוסטיאוארתריטיס. ממצאים אלו תומכים בשקילת ההמלצות להתבסס על פראצטמול בחולים עם כאבי גב תחתון ואוסטיאוארתריטיס של הירך או הברך בהנחיות הקליניות.

BMJ. 2015;350:h1225

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן