הערכת תוצאות טיפול מדורג להקלה על כאב כרוני באנשי צבא שלחמו בעיראק ואפגניסטן (JAMA Intern Med.)

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine מדווחים חוקרים על ממצאים חדשים מהם עולה כי טיפול מדורג המשלב משככי כאבים, גישות לניהול עצמי וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי קצר הוביל לירידה מובהקת סטטיסטית במוגבלות על-רקע כאב, פגיעה באיכות חיים וחומרת כאב ביוצאי צבא עם כאב כרוני ממקור שריר-שלד.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות השכיחות הגבוהה והנטל הרב של כאב כרוני, לא נערכו מחקרים רבים להערכת התערבויות שונות בטיפול בכאב כרוני ביוצאי צבא. כעת הם ביקשו לקבוע אם התערבות מדורגת יעילה יותר מטיפול סטנדרטי בהקלה על מוגבלות על-רקע כאב, פגיעה באיכות החיים עקב כאב וחומרת הכאב.

מדובר במחקר אקראי בו נערכה השוואה בין טיפול מדורג ובין טיפול סטנדרטי להקלה על כאב כרוני. מדגם המחקר כלל 241 יוצאי צבא עם כאב שריר-שלד כרוני (מעל שלושה חודשים) ומגביל (מדד Roland Morris Disability Scale Score של 7 נקודות ומעלה) , עם מעורבות של עמוד שדרה צווארי או גבי או הגפיים. מחקר ESCAPE (Evaluation of Stepped Care for Chronic Pain) נערך בין 20 בדצמבר, 2007, ועד 30 ביוני, 2011.

השלב הראשון בהתערבות כללה 12 שבועות טיפול במשככי כאבים ואופטימיזציה בהתאם לאלגוריתם בשילוב עם גישות לטיפול עצמי בכאב; השלב השני כלל 12 שבועות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. התוצא העיקרי היה מוגבלות על-רקע כאב (מדד Roland Morris Disability Scale), פגיעה באיכות חיים על-רקע הכאב (מדד Brief Pain Inventory) וחומרת הכאב (מדד Graded Chronic Pain Scale).

ניתוח הנתונים כלל 121 חולים בקבוצת ההתערבות ו-120 חולים בקבוצת הביקורת. לאחר תשעה חודשי מעקב, הירידה הממוצעת מתחילת המחקר במדד Roland Morris Disability Scale Score עמדה על 1.7 נקודות בקבוצת הביקורת ועל 3.7 נקודות בקבוצת ההתערבות (p=0.002). הירידה הממוצעת מתחילת המחקר במדד Pain Interference המהווה חלק מ-Brief Pain Inventory עמדה על 0.9 נקודות בקבוצת הביקורת ועל 1.7 נקודות בקבוצת ההתערבות (p=0.003). מהנתונים עולה עוד כי חלה ירידה של 4.5 נקודות במדד Graded Chronic Pain Scale להערכת חומרת הכאב בקבוצת הביקורת, לעומת ירידה של 11.1 נקודות בקבוצת ההתערבות (p=0.001).

JAMA Intern Med. Published online March 09, 2015

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן