אין הוכחה לתועלת של מריחואנה רפואית להקלה על כאבים עקב דלקת מפרקים (Arth Care Res)

למרות תמיכה ציבורית בשימוש במריחואנה רפואית, העדויות הזמינות בנושא אינן תומכות בשימוש במריחואנה למחלות ריאומטולוגיות, כך קובעים מומחים במאמר שפורסם במהלך חודש מרץ של כתב העת Arthritis Care & Research.

החוקרים כותבים כי בריאומטולוגיה, השימוש בקנאביס יישמר למקרים חריגים של כאב חמור, לאחר כשלון טיפולים קונבנציונאליים או לאחר שנקבע כי טיפולים אלו אינם מתאימים.

במסגרת המחקר נערכה סקירה ספרותית בנוגע למריחואנה רפואית והשימוש בה להקלה על מחלות ריאומטולוגיות.

המומחים כותבים כי לא ניתן להמליץ על עישון קנאביס למטרות רפואיות ממספר סיבות. תכולת THC משתנה, הזמינות הביולוגית אינה עקבית והסכנות נעות מהשפעות מיידיות על המצב הקוגניטיבי, התפקוד הפסיכומטורי, התפקוד הלבבי והשפעה על מצב רוח ועד השפעות כרוניות דוגמת תלות בסמים וסיכון אפשרי למחלות ממאירות.

מתן קנאביס פומי הינו בלתי-צפוי עוד יותר, כאשר חלק גדול מהמריחואנה עוברת מטבוליזם ראשוני בכבד.

סוגיות אלו הנוגעות לזמינות הביולוגית והפרמקוקינטיקה של הסם הובילו את החוקרים לקבוע כי העדר הדרישות הבסיסיות ביותר למתן טיפול רפואי בבטחה, חייב להטיל ספק בשימוש במריחואנה להקלה על כאב על-רקע מחלות ריאומטיות.

אין מחקרים רשמיים להערכת הבטיחות והיעילות של קנאביס במחלות ריאומטיות, אם כ אחד

המחקרים בנושא דיווחו על הפרעה משמעותית יותר בתפקוד ופגיעה בבריאות הפסיכולוגית בחולי פיברומיאלגיה שנטלו קנבינואידים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בהעדר מידע אודות המינון היעיל או התועלת האמיתית של קנאביס למחלות ריאומטיות, נתוני המחקר מטים את המאזן כנגד השימוש בסם למצבים אלו.

רשויות במדינות שונות ברחבי העולם מבקשות מרופאים לטפל בקנאביס בהתאם לתכשירים אחרים, הניתנים עם מרשם רופא, אך זאת ללא הקפדה על הסטנדרטים המינימאליים לאישור תרופה ע”י גופי הבקרה, כולל מינון רשמי של הטיפול, נתונים אודות יעילות ותופעות לוואי בטווח הקצר והארוך, מחקרים פרמקוקינטיים ומחקרים באוכלוסיות חולים ספציפיות. יש לערוך מחקרים נוספים בטרם ניתן יהיה להבין בצורה נכונה את הערך התרפויטי של קנאביס.

יתרה מזאת, רופאים הממליצים על הטיפול צריכים להכיר באופן מספק את נושא השימוש בקנאביס ולהשלים דיון מושכל עם המטופל, על-מנת ליישר קו בנוגע למקום הטיפול במצב הנתון.

Arth Care Res 2014

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן