מה בין מבנה המוח ובין רגישות לכאב? (Pain)

במאמר שפורסם בכתב העת Pain מדווחים חוקרים על קשר בין רגישות לכאב ובין כמות החומר האפור באזורים מסוימים במוח. מדובר במחקר הראשון שהדגים קשר בין רגישות לכאב ובין מבנה המוח. ממצאים אלו מסייעים להבין טוב יותר את מנגנון הפעילות של המוח וההשלכות הקליניות האפשריות לטיפול בכאב.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כאב הינה חוויה מאוד אישית, עם הבדלים משמעותיים בין נבדקים שונים. בחיפוש אחר קורלציה אנטומית של הרגישות לכאב, הם ביקשו לבחון את הקשר בין צפיפות החומר האפור בכל המוח והבדלים בין נבדקים ברגישות לכאב.

החוקרים בחנו את הנתונים מעשרה מחקרים קודמים, שכללו 116 מתנדבים בריאים (62 נשים ו-54 גברים) שעברו בדיקות תחושתיות דומות. המשתתפים דירגו את עוצמת הכאב עם חשיפה של קטע קטן של העור לחום של 49 מעלות צלזיוס, ולאחר יומיים בוצעה בדיקת MRI של המוח. הם לקחו בחשבון גם את גיל, מין, דירוג אי-נוות, רצף הסריקה ומיקום בדיקות החישה.

החוקרים מסבירים כי הם לא חיפשו אחר פעילות מוחית הקשורה לגירוי בעת החשיפה, אלא אחר שינויים מבניים יותר שעשויים להופיע בטווח הארוך.

מהתוצאות עלה כי בנבדקים עם דירוגי עוצמת כאב גבוהים יותר כמות החומר האפור במספר אזורים במוח הייתה קטנה יותר, כולל באזורי Posterior Cingulate Cortex, Precuneus ואזורי קורטקס פריאטלי אחורי אזורים במוח התורמים למחשבות פנימיות ובקרת קשב.

ממצאים אלו מדגישים את החשיבות האפשרית של תהליכים הקשורים להליכי מחשבה וקשב בעיצוב ההבדלים בין נבדקים ברגישות לכאב ומעידים כי ניתן לנבא את הרגישות לכאב על-פי מבנה המוח.

Pain. Published online December 12, 2013

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן