מה בין מבנה המוח ובין רגישות לכאב? (Pain)

במאמר שפורסם בכתב העת Pain מדווחים חוקרים על קשר בין רגישות לכאב ובין כמות החומר האפור באזורים מסוימים במוח. מדובר במחקר הראשון שהדגים קשר בין רגישות לכאב ובין מבנה המוח. ממצאים אלו מסייעים להבין טוב יותר את מנגנון הפעילות של המוח וההשלכות הקליניות האפשריות לטיפול בכאב.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כאב הינה חוויה מאוד אישית, עם הבדלים משמעותיים בין נבדקים שונים. בחיפוש אחר קורלציה אנטומית של הרגישות לכאב, הם ביקשו לבחון את הקשר בין צפיפות החומר האפור בכל המוח והבדלים בין נבדקים ברגישות לכאב.

החוקרים בחנו את הנתונים מעשרה מחקרים קודמים, שכללו 116 מתנדבים בריאים (62 נשים ו-54 גברים) שעברו בדיקות תחושתיות דומות. המשתתפים דירגו את עוצמת הכאב עם חשיפה של קטע קטן של העור לחום של 49 מעלות צלזיוס, ולאחר יומיים בוצעה בדיקת MRI של המוח. הם לקחו בחשבון גם את גיל, מין, דירוג אי-נוות, רצף הסריקה ומיקום בדיקות החישה.

החוקרים מסבירים כי הם לא חיפשו אחר פעילות מוחית הקשורה לגירוי בעת החשיפה, אלא אחר שינויים מבניים יותר שעשויים להופיע בטווח הארוך.

מהתוצאות עלה כי בנבדקים עם דירוגי עוצמת כאב גבוהים יותר כמות החומר האפור במספר אזורים במוח הייתה קטנה יותר, כולל באזורי Posterior Cingulate Cortex, Precuneus ואזורי קורטקס פריאטלי אחורי אזורים במוח התורמים למחשבות פנימיות ובקרת קשב.

ממצאים אלו מדגישים את החשיבות האפשרית של תהליכים הקשורים להליכי מחשבה וקשב בעיצוב ההבדלים בין נבדקים ברגישות לכאב ומעידים כי ניתן לנבא את הרגישות לכאב על-פי מבנה המוח.

Pain. Published online December 12, 2013

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן