הערכת התוצאות הרפואיות לאחר אוגמנטציה ספינאלית לעומת טיפול שמרני (JAMA Intern Med)

אוגמנטציה ספינאלית לא הביאה לשיפור שיעורי התמותה או תוצאות רפואיות מג’וריות ולוותה בעליה בניצול שירותי הרפואה, בהשוואה לטיפול שמרני, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש, שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine.

התועלת הסימפטומטית של אוגמנטציה ספינאלית (ורטברופלסטיה או קיפופלסטיה) לטיפול בשברי דחיסה אוסטיאופורוטיים של החוליות, היא שנויה במחלוקת. מחקרים מבוססי-אוכלוסיה שפורסמו לאחרונה והתבססו על נתוני תביעות רפואיות דיווחו על ירידה משמעותית בשיעורי התמותה עם אוגמנטציה ספינאלית, בהשוואה לטיפול שמרני, אך בתנאים לא-אקראיים, כפי שהיה במחקר הנוכחי, קיימת אפשרות להטיית בחירה המשפיעה על התוצאות.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את התוצאות הרפואיות המג’וריות לאחר טיפול בשברי חוליות אוסטיאופורוטיים עם אוגמנטציה ספינאלית או טיפול שמרני. בנוסף, הם בחנו את חשיבות הטיית בחירה.

החוקרים ערכו סקירה רטרוספקטיבית של תביעות Medicare לשנים 2002-2006. הם בחנו את התוצאות לאחר 30 ימים ולאחר שנה אחת בחולים עם אבחנה חדשה של שברי חוליות לאחר אוגמנטציה ספינאלית (10,541 חולים) או טיפול שמרני (קבוצת ביקורת, 115,851 חולים).החוקרים ערכו גם ניתוח של 9,017 זוגות תואמים מהקבוצות המקוריות להשוואת אותן תוצאות.

התוצאים העיקריים כללו את שיעורי התמותה, סיבוכים מג’וריים וניצול שירותי בריאות.

החוקרים מדווחים כי מהנתונים עולה כי שיעורי התמותה היו נמוכים יותר משמעותית בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הביקורת (5.2% לעומת 6.7% לאחר שנה אחת, יחס סיכון של 0.83). עם זאת, בחולים בקבוצת ההתערבות שלא עברו אוגמנטציה (תת-קבוצה של חולים לפני התערבות) תועדו שיעורי נמוכים יותר של סיבוכים רפואיים שלושים ימים לאחר שבר, בהשוואה לביקורות (6.5% לעומת 9.5%, יחס סיכויים של 0.66), רמז לכך שקבוצת ההתערבות כללה משתתפים פחות חולים. לאחר ההתאמה בין המשתתפים בין הקבוצות, לתקנון טוב יותר להטיית בחירה, שיעורי התמותה לאחר שנה אחת לא היו שונים משמעותית בין הקבוצות.

יתרה מזאת, שיעור הסיבוכים הרפואיים המג’וריים לאחר שנה אחת היה דומה בין הקבוצות, כאשר בקבוצת ההתערבות נרשמו שיעורים גבוהים יותר של ניצול שירותי בריאות, כולל אשפוזים לבתי החולים ויחידות טיפול נמרץ ושחרורים למוסדות סיעודיים.

ממצאי המחקר מדגישים גם כיצד ניתוח של נתוני תביעות, שאינו לוקח בחשבון ערפלנים לא-מוכרים, עשוי להוביל למסקנות שגויות.

JAMA Intern Med. 2013;173(16):1514-1521

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן