חוקרים מקנדה מדווחים במאמר חדש, שפורסם במהלך חודש ביולי בכתב העת Pediatrics, כי על רופאי ילדים להבין כי ילדים וצעירים עם שיתוק מוחין סובלים לעיתים קרובות מכאב כרוני.
במחקר הנוכחי, כרבע מהילדים והצעירים עם שיתוק מוחין סבלו מכאב בדרגה בינונית עד חמורה, שהוביל להגבלה בפעילות שלהם. דיסלוקציה או תת-פריקה של הירך הייתה סיבה נפוצה לכאב, ממצא המדגיש את חשיבות גישות למעקב אחר הירך.
לדברי החוקרים, כאב בחולים אלו אינו זוכה להערכה מספקת, אינו מטופל דיו ומשפיע לרעה על איכות החיים של החולים.
מדגם המחקר כלל 252 ילדים בגילאי 3-19 שנים ואת בני משפחתם. המטפלים השלימו שאלונים בנוגע לנוכחות כאב ומאפייניו, והרופאים המטפלים נשאלו בנגוע לאבחנה קלינית של כאב מכל סוג.
למעלה ממחצית מהמטפלים (54.8%) דיווחו כי ילדיהם סבלו בשלב מסוים מכאב בדרגה מסוימת בשבועיים שקדמו לביקור במרפאה ו-24.8% דיווחו כי הכאב השפיע באופן מסוים על דרגת הפעילות שלהם.
רופאים דיווחו על כאב ב-38.7% וזיהו דיסלוקציה/תת-פריקה של הירך, דיסטוניה ועצירות, כסיבות הנפוצות ביותר לכאב.
החוקרים מציינים כי משככי כאבים עשויים לסייע בהערכה אם ילדים עם קשיי תקשורת סובלים מכאב, אך ישנה עדיפות לטיפול המכוון לאתיולוגיה לכאב. לדוגמא, בקרוב ל-10% מהילדים בהם עצירות זוהתה כגורם העיקרי לכאב, פוליאתילן גליקול עשוי לשמש כטיפול בטוח ויעיל.
החוקרים מסכמים וכותבים כי במידת האפשר, על רופאי ילדים להתמקד בהערכה מדויקת וטיפול בגורם לכאב, במקום לעבור ישירות לטיפול לשיכוך כאבים.








תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!