זריקות אפידוראליות של סטרואידים מעלות את הסיכון לשברים (J Bone Joint Surg Am)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Bone and Joint Surgery עולה כי זריקות אפידוראליות של סטרואידים מלוות בסיכון מוגבר לשברים בעמוד השדרה. יתרה מזאת, עליה במספר הזריקות האפידוראליות לוותה בסיכון מוגבר לשברים.

זריקות סטרואידים עשויות להקל על הכאב עקב רדיקולופתיה לומבארית, כאשר כל הטיפולים הפחות אגרסיביים כשלו. עם זאת, השימוש בזריקות אלו עשוי לעודד פגיעה באיכות השלד, בפרט לאחר טיפול תדיר וממושך.

החוקרים זיהו כ-50,000 חולים, מהם כ-3,400 חולים לאחר זריקה אפידוראלית אחת, לכל הפחות. החוקרים חילקו באקראי 3,000 חולים מקבוצת ההתערבות והתאימו להם קבוצת ביקורת שכללה 3,000 חולים עם נתונים דמוגרפיים דומים, חשיפה לאחרונה לסטרואידים אקסוגניים ומצבים מטבוליים המשפיעים על שלמות העצם, אך שלא קיבלו זריקות אפידוראליות של סטרואידים.

בקבוצת התערבות, החוקרים בחנו את רשומות החולים במהלך חמש שנים לאחר מתן הזריקה הראשונה או המועד בו תם תיעוד ההיסטוריה שלהם. בקבוצת הביקורת, החוקרים בחנו את הרשומות במהלך חמש שנים לאחר האבחנה.

חציון הגילאים בקבוצת ההתערבות והביקורת עמד על 66.4 שנים ו-66.49 שנים, בהתאמה (p=0.930).

החוקרים מצאו כי אפילו זריקה נוספת אחת לוותה בעליה של פי 1.21 בסיכון לשברים. בקרב חולים עם שברים מרובים, זריקות אפידוראליות של סטרואידים לוו ביחס סיכון של 1.29 (p=0.001).

החוקרים מסכמים וכותבים כי הם הדגימו עליה משמעותית בסיכון לשברי חוליות בחולים שטופלו בזריקות אפידוראליות של סטרואידים.

J Bone Joint Surg Am. 2013;95:961-964

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן