בטיחות הטיפול ב-Abatacept דרך הוריד בחולי דלקת פרקים שגרונית (The Journal of rheumatology)


הבטיחות הכללית של הטיפול ב- abatacept (אורנציה, Orencia) במתן דרך הוריד (IV) נבחנה בחולים עם דלקת פרקים שגרונית (RA); נמצא, כי הן במתן קצר טווח של התרופה והן במתן בתקופה מצטברת ארוכת טווח לא נרשמו אירועים חריגים, ונרשם שיעור היארעות נמוך של זיהומים חריפים, ממאירויות או אירועים אוטואימוניים.
המידע נאסף משמונה מחקרים קליניים בהם ניתן abatacept IV בחולים עם RA ; אירועי בטיחות הוערכו בעת מתן קצר טווח (שנה ופחות) ותקופה מצטברת (תקופות קצרת טווח וכן הארכה לתקופות ארוכות יותר) בהן ניתנה התרופה וחושבו שיעורי האירעות לכל 100 שנות מטופל. יחסי ההאירעות המתוקננים (SIR, Standardized incidence ratios) לזיהומים חמורים שדרשו אשפוז ולגידולים ממאירים הושוו עם עוקבות חיצוניות של RA , ועם היארעות גידולים ממאירים באוכלוסיה הכללית בארה”ב.
3173 מטופלים קיבלו abatacept IV ב- 2331 שנות מטופל של חשיפה בתקופות קצרות הטווח, ו-4194 מטופלים שקיבלו abatacept IV עם 12,132 שנות מטופל של חשיפה בתקופות המצטברות. שיעורי ההאירעות של זיהומים חמורים היו נמוכים ועקביים לאור זמן (3.68 עבור abatacept IV לעומת 2.60 לפלצבו בתקופה קצרת הטווח, ו-2.87 עבור ה- abatacept IV בתקופה המצטברת). זיהומים שחייבו אשפוז היו דומים בשיעורם לקבוצת העוקבה החיצונית של מטופלים עם RA והיו גם הם עקביים לאורך זמן. שיעור ההיארעות של הגידולים הממאירים היה דומה בקבוצת ה- abataceptובקבוצה שקיבלה פלצבו במהלך התקופה קצרת הטווח (0.73 מול 0.59) ונשאר נמוך לאורך התקופה המצטברת במתן abatacept (0.73).ה-SIR של כמה מהממאירויות ברקמות ספציפיות (למשל, במעי הגס או בשדיים) נטו להיות נמוכים בתקופה המצטברת של abatacept , בעוד שממאירויות אחרות (בלימפומה או בריאות) היו גבוהים יותר, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. עם זאת, יחס השיעורים היה בר השוואה לעוקבת ה-RA החיצונית. אירועים אוטואימוניים היו נדירים כמו גם תגובות חמורות לעירוי עצמו.
החוקרים מסכמים כי הבטיחות ארוכת הטווח של abatacept הניתן לוריד כמו גם קצרת הטווח היו דומות, ללא אירועים חריגים ועם שיעור היארעות נמוך של זיהומים חריפים, ממאירויות או אירועים אוטואימוניים.
לתקציר המחקר
J Rheumatol. 2013 Apr 15

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן