הפנייה לראומטולוג והחלת טיפול מוקדם במטופלים עם ראומתויד ארתריטיס מורידה משמעותית את הסיכון לניתוחים אורתופדיים (Rheumatology)

פנייה מוקדמת לייעוץ רפואי אצל ראומטולוג בשל חשד לדלקת פרקים שגרונית, ראומותויד ארתריטיס (RA) , עשויה להוריד באופן משמעותי את הצורך בניתוח אורתופדי, כך לפי מחקר שפורסם במגזיןהאחרון של Rheumatology. טיפול רפואי מוקדם יכול לסייע במניעה של התפתחות המחלה, כותבים החוקרים הקנדיים: מטופלים שפנו ליעוץ רפואי מוקדם נמצאו בסיכון נמוך ב-40% לעבור ניתוח אורתופדי בשנה שלאחר מכן, בהשוואה לאלה שקיבלו ייעוץ רפואי מאוחר יותר.

למעלה מ-1000 מטופלים שאובחנו עם RA על ידי רופא שאיננו ראומטולוג בשנת 1995 השתתפו במחקר. אישוש האבחנה נעשה מאוחר יותר על ידי הראומטולוג, והמשתתפים היו במעקב עד שנת 2007. במידה וביקרו אצל ראומטולוג לייעוץ תוך 3 חודשים מהאבחנה נכללו בקבוצת הייעוץ המוקדם, ובקבוצת הייעוץ המאוחר אם ראו את הרופא המומחה לאחר מכן. החוקרים ערכו ניתוח משתנים בו נכללו גורמים ערפלנים אפשריים, כמו נגישות הטיפול למשתתפים וכן גיל, מין, מחלות נוספות ורקע סוציו אקונומי של המשתתפים, ועוד.

המשתתפים שקיבלו ייעוץ מוקדם היו כאמור בסיכון נמוך של 40% לעבור ניתוח אורתופדי בשנה שלאחר מכן. החוקרים מייחסים את הירידה הזו בסיכון לטיפול מתאים ויעיל שניתן בזמן ללא התמהמהות.  בשוק קיימות תרופות יעילות שכשבמתן מוקדם מראות תועלת רבה עבור המטופלים ומורידות את הצורך העתידי בניתוחי מפרק, מאחר שהמטופלים חווים פחות נזק מצטבר למפרקים. עם זאת, לא לכל המטופלים נגישות דומה לראומתולוג מומחה, אם בשל מקום מגוריהם, בשל גילם המבוגר  וכו’, וחלקם יאלצו להמתין זמן רב יותר עד לפגישה כזו. החוקרים מציינים כי רופאים ראשוניים לעתים מסתמכים על תוצאות בדיקות מעבדה, למשל של הראומתויד פקטור, ולא מפנים לרופא מומחה כלל מטופלים העשויים להזדקק לכך.

במאמר נלווה עולה גורם נוסף שעלול לעכב משמעותית את הטיפול בחולים, והיא שהרופא המטפל הראשוני מפספס את האבחנה של ראומותויד ארתריטיס במטופלים. לפי המחקר שסקרנו קודם, משך העיכוב לאחר האבחנה, בשל הסיבות שנימנו (בירוקרטיות, כלכליות ועוד) ועד להגעה לראומטולוג ולתחילת הטיפול המתאים במחלה עשוי גם כך להגיע אף לשנתיים, אך קורה גם שהמטופלים הללו פשוט לא מאובחנים על ידי הרופא הראשוני עד לשלב מאוחר יחסית במהלך המחלה ולכן גם לא יופנו לרופא מומחה, איחור שעלול לעלות בהשלכות רפואיות חמורות עבור המטופל. לכן מצביעים כותבי המאמר על הצורך לפתח ולהשתמש במערכת זיהוי או ניבוי ממוחשבת שתוכל לסייע לרופאי משפחה באבחון מוקדם של RA אצל מטופליהם.

לכתבה במדסקייפ

לתקציר המחקר

למאמר הנלווה

Rheumatology. 2013;52:411-412, 452-459

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן