מאת מערכת e-Med
אטורבסטטין לא מורידה את חוזק השריר במטופלים, אך קשורה לעליה ברמות קריאטנין קינאז ויכולה לגרום לכאבי שרירים, כך לפי תוצאות מחקר STOMP שפורסם ב-Circulation בשבוע שעבר.
רופאים רבים מקשרים בין טיפול בסטטינים לבין כאבי שרירים, וזאת בשל מטופלים רבים שנוטלים סטטינים ומתלוננים על כאבי שרירים, כמו גם על חולשת שרירים, גם אם הקשר הזה לא נבדק ואושש היטב במחקרים קליניים קודמים. החוקרים רצו לבדוק באופן ספציפי האם במטופלים שנוטלים סטטינים ישנה היחלשות ביכולת הגופנית, בכח השריר ועליה בתלונות על כאבי השרירים.
החוקרים בחרו בתרופת האטורבסטטין מאחר שהשימוש בה שכיח והיא נרשמת לעתים קרובות. במחקר ה- STOMP השתתפו למעלה מ-400 נבדקים בריאים שלא קיבלו סטטינים בעבר, ושקיבלו בתקופת המחקר 80 מ”ג אטורבסטטין ביום או פלצבו. החוקרים העריכו את רמות הקריאטנין קינאז (CK) בנבדקים, והם עברו מבדקי כושר (שאלון פעילות, מבחן לחוזק האחיזה, כיפוף מרפק, מתיחת ברך) לפני ואחרי תקופת הניסוי.
במטופלים שנטלו אטרובסטטין נרשמה עליה משמעותית של 20.8-U/L בקריאטנין קינאז; העליה בקריאטנין קינאז, המהווה ביומרקר לנזק לשריר, מציעה כי סטטינים יוצרים פגיעה מסוימת בשריר, גם במטופלים ללא סימפטומים. כאבי שרירים חדשים, לא מוסברים, הופיעו גם ב-23 מהמטופלים בקבוצת האטורבסטטין מול 14 בקבוצת הפלצבו, וב-19 ו-ב10 מהנבדקים בקבוצות (בהתאמה) התלונות היו חריפות מספיק כדי שיאובחנו כמיאלגיה. המחקר מאשר אם כך כי סטטינים עשויים לגרום לכאבי שרירים; עם זאת, לא נראה הבדל בין שתי הקבוצות מבחינת חוזק השרירים, סיבולת, יכולת אירובית או רמות של פעילות גופנית. החוקרים מציינים כי יתכן שלסטטינים שונים תהיה השפעה שונה על הנבדקים מבחינת הנזק האפשרי לשריר.
לסיכום, מתן אטורבסטטין לא גרם לירידה של חוזק השריר במטופלים, אך הוביל ככל הנראה לעליה ברמות קריאטנין קינאז. התוצאות מראות כי מינון גבוה של התרופה למשך 6 חודשים לא הוריד את כח השריר הממוצע או את היכולת הגופנית בנבדקים בריאים. עם זאת, המחקר מאשר את הקשר שבין סטטינים לעליה בתלונות על כאבי שרירים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!