מהי התועלת של זריקות לטיפול בחולים עם מרפק טניס? (Am J Sports Med)

מבין מגוון הזריקות שנבחנו לטיפול בחולים עם מרפק טניס (Lateral Epicondylitis), עדיין לא ברור אילו זריקות יעילות ואילו חסרות תועלת, כך לפי סקירה סיסטמית שפורסמה בכתב העת American Journal of Sports Medicine.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שכיחות מרפק טניס באוכלוסיה נעה סביב 1-3% ומגיעה לשיא בגילאי 45-54 שנים. טיפולים בזריקות כוללים סטרואידים, PRP (Platelet-Rich Plasma), דם אוטולוגי, פרולותרפיה, חומצה היאלרונית, בוטוליניום טוקסין, פולידוקנול וגליקוזאמינוקגליקנים.

במטרה לבחון אילו זריקות יעילות במצבים אלו, החוקרים ערכו סקירה סיסטמית של 17 מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת שמונה זריקות שונות ב-1,381 חולים. הם התמקדו בשתי תוצאות בלבד: שינוי בעוצמת הכאב ותופעות לוואי (כולל מספר תופעות הלוואי שהובילו להפסקת הטיפול).

החוקרים מדווחים כי מהנתונים עולה כי סטרואידים, פולידוקנול וגליקוזאמינוגליקנים לא נמצאו עדיפים על פלסבו בהקלה על כאב עקב מרפק טניס. בוטולוניום טוקסין נמצא מעט יותר יעיל מפלסבו, אך לצד תופעות לוואי משמעותיות (שיתוק וחולשה זמניים). יתרה מזאת, כל המחקרים להערכת בוטוליניום טוקסין סבלו מהטיה משמעותית.

דם אוטולוגי, PRP, פרולותרפיה וחומצה היאלרונית נמצאו כולם יעילים יותר משמעותית מפלסבו, אך רק פרולתרפיה נמצאה טובה משמעותית מפלסבו לאחר שלא נכללו תוצאות מחקרים עם הטיה משמעותית.

כאב זמני לאחר הזריקה היה נפוץ בכל המחקרים, אך לא תועדו מקרים של הפסקת הטיפול בשל תופעות לוואי ולא זוהו תופעות לוואי חמורות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהסקירה הסיסטמית ומטה-אנליזה עולה כי אין עדויות רבות ממחקרים ללא הטיות, בנוגע להמלצות לטיפול בזריקות בחולים עם מרפק טניס. דרושים מחקרים נוספים באיכות גבוהה, עם גודל מדגם הולם, קריטריוני הכללה ברורים ואישור של האבחנה באמצעות בדיקות הדמיה.

Am J Sports Med 2012

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן