התועלת של פנטניל להקלה על כאבים סביב פרוצדורות בילדים (J Pediatr)

להוספת פנטניל לפרופופול בזמן פרוצדורות כואבות בילדים עם מחלות ממאירות אין השפעה על הכאב שחש הילד לאחר הפעולה, אך תתכן תועלת אחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Pediatrics.

במחקר בילדים שעברו ניקור מותני או אספירציה של מח עצם, טיפול בפנטניל במינון 1 מיקרוגרם לק”ג הפחית את התזוזה בזמן הפרוצדורה וקיצר את משך הזמן עד להחלמה, בהשוואה לטיפול בפנטניל במינון 0.5 מיקרוגרם לק”ג, או פלסבו. כמו כן, בילדים שטופלו במינון של 1 מיקרוגרם לק”ג נדרש גם מינון נמוך יותר של פרופופול לטשטוש.

עם זאת, הטיפול בפנטניל לא הביא לשיפור במדדי כאב או בצורך באיזון כאב לאחר הפעולה. כמו כן, לטיפול לא הייתה השפעה על המצב הנשימתי או ההמודינאמי.

במחקר הפרוספקטיבי, אקראי, כפל-סמיות, בחנו החוקרים שני מינונים של פנטניל בהשוואה לפלסבו, כולם ניתנו ביחד עם פרופופול והרדמה מקומית, בילדים עם ALL (Acute Lymphoblastic Leukemia) או Lymphoblastic Lymphoma.

החוקרים לא הצליחו לגייס חולים במהירות ולכן הם נאלצו לסיים את המחקר מוקדם. לא כל 162 הילדים שנכללו במחקר השלימו את כל שלוש הפרוצדורות, כך שבסופו של דבר נותרו 74-79 חולים בכל אחת מקבוצות המחקר.

החוקרים זיהו הבדל משמעותי בתדירות התזוזה בזמן הפרוצדורות בין הטיפול במינון נמוך וגבוה של פנטניל (50% לעומת 39.2%, p=0.0476) והבדל שולי בין מינון גבוה ובין פלסבו (p=0.0545).

זמן ההתאוששות בקבוצת הפלסבו עמד על חציון של 18 דקות, והיה ארוך יותר משמעותית מזה שתועד עם טיפול במינון נמוך (8 דקות, p=0.007), אך לא בהשוואה לטיפול במינון גבוה של פנטניל (9 דקות).

בשתי קבוצות הטיפול בפנטניל, המינון של פרופופול היה נמוך בחציון של 1.5 מ”ג לק”ג, בהשוואה לקבוצת הפלסבו (p<0.00005).

החוקרים מאמינים כי מדובר בשילוב התרופתי הטוב ביותר בפרוצדורות בתחום אונקולוגית ילדים, ולכן זהו המשטר המשמש כיום במרכז הרפואי בו הם עובדים.

מדובר במשלב בטוח לשימוש ע”י מרדימים ורופאי טיפול נמרץ מיומנים ומנוסים בטיטרציה בטוחה של פרופופול.

J Pediatr 2012

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן