במהלך הכנס השנתי ה-59 מטעם ה-American College of Sports Medicine הציגו חוקרים תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי באמצעות הדרכת תנועות ותרגילים ניתן למנוע פגיעה ברצועה הצולבת הקדמית בבנות.

לאחר שלמדו סדרת טכניקות לקפיצה ושינוי כיוון, אף אחת מהבנות בנבחרת הכדורגל בבית-ספר תיכון לא סבלה מפציעה של הרצועה הצולבת הקדמית במהלך העונה. הקבוצה הייתה תחרותית מאוד, כאשר בעונות הקודמות, לרוב אובחנו 1-2 פציעות ברכיים.

לדברי החוקרים, פגיעה ברצועה הצולבת הקדמית נפוצה ביותר בספורטאיות, בעיקר בשחקניות כדורגל וכדורסל. מדובר בבעיה אדירה, בעיקר בספורטאים צעירים. במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון דרכים להפחתת הסיכון לפציעה זו.

החוקרים לימדו 23 בנות (בגיל 16 שנים) תנועות של נבחרות כדורגל בבתי ספר תיכוניים, בהתאם לפרוטוקול Prevent Injury and Enhance Performance. הבנות למדו להחזיק את הברכיים שלהן מכופפות ומיושרות עם הירכיים וכן למדו כיצד לנחות על כריות כף הרגל.

לאחר הקפדה על יעדים אלו, הבנות רצו וחתכו מצד לצד, כמו גם תנועות מקובלות אחרות במהלך משחק כדורגל. חלק גדול מהפגיעות ברצועה הצולבת הקדמית נובע במהלך שינויי כיוון שאלו חיתוך מצד לצד או קפיצה לנגיחה. הבנות ביצעו תרגילים דוגמת קפיצה לנגיחה ובעיטה בכדור באוויר, כאשר החוקרים ניסו ככל יכולתם לשלב תנועות טבעיות בתוך התרגילים.

השחקניות ערכו אימונים לבניית כוח הגוף ומתיחות של שרירי המיתר ושרירי מיתר הברך. הן השלימו שמונה מפגשים במהלך הפרוטוקול שכלל 20-30 דקות חימום. במטרה לבחון את התועלת של התכנית, החוקרים בחנו את הכוח בעת הנחיתה של בנות לאחר קפיצה מגובה 28 ס”מ. הם גם מדדו את זווית כיפוף הברך ואת היקף הורוס/ולגוס. הם ערכו מדדים לפני ואחרי אימונים.

אף אחת מהמשתתפות לא נפצעה במהלך התרגילים או המשחקים במהלך העונה.

המרחק בין הברכיים של הבנות עלה מ-27.4 ס”מ ל-29.9 ס”מ (ולגוס ירוד), הבדל שהיה מובהק סטטיסטית. נרשם שיפור בזווית כיפוף הברל מ-119.7 ל-110.5 מעלות צלזיוס. נרשמה ירידה בכוח הנחיתה, אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית. לאחר האימונים, ב-65% מהבנות נרשם שיפור ברוחב הברך, ב-78% חל שיפור בכיפוף הברל וב-91% בתגובת הקרקע.

מומחים בתחום סבורים כי לממצאי המחקר חשיבות רבה והממצאים תורמים לעדויות בספרות הרפואית.

מתוך הכנס השנתי ה-59 מטעם ה-American College of Sports Medicine

לידיעה במדסקייפ