תרגילים מודרכים למניעת פגיעות ברצועה הצולבת הקדמית במהלך משחקי כדורגל (מתוך הכנס השנתי ה-59 מטעם ה-American College of Sports Medicine)

במהלך הכנס השנתי ה-59 מטעם ה-American College of Sports Medicine הציגו חוקרים תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי באמצעות הדרכת תנועות ותרגילים ניתן למנוע פגיעה ברצועה הצולבת הקדמית בבנות.

לאחר שלמדו סדרת טכניקות לקפיצה ושינוי כיוון, אף אחת מהבנות בנבחרת הכדורגל בבית-ספר תיכון לא סבלה מפציעה של הרצועה הצולבת הקדמית במהלך העונה. הקבוצה הייתה תחרותית מאוד, כאשר בעונות הקודמות, לרוב אובחנו 1-2 פציעות ברכיים.

לדברי החוקרים, פגיעה ברצועה הצולבת הקדמית נפוצה ביותר בספורטאיות, בעיקר בשחקניות כדורגל וכדורסל. מדובר בבעיה אדירה, בעיקר בספורטאים צעירים. במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון דרכים להפחתת הסיכון לפציעה זו.

החוקרים לימדו 23 בנות (בגיל 16 שנים) תנועות של נבחרות כדורגל בבתי ספר תיכוניים, בהתאם לפרוטוקול Prevent Injury and Enhance Performance. הבנות למדו להחזיק את הברכיים שלהן מכופפות ומיושרות עם הירכיים וכן למדו כיצד לנחות על כריות כף הרגל.

לאחר הקפדה על יעדים אלו, הבנות רצו וחתכו מצד לצד, כמו גם תנועות מקובלות אחרות במהלך משחק כדורגל. חלק גדול מהפגיעות ברצועה הצולבת הקדמית נובע במהלך שינויי כיוון שאלו חיתוך מצד לצד או קפיצה לנגיחה. הבנות ביצעו תרגילים דוגמת קפיצה לנגיחה ובעיטה בכדור באוויר, כאשר החוקרים ניסו ככל יכולתם לשלב תנועות טבעיות בתוך התרגילים.

השחקניות ערכו אימונים לבניית כוח הגוף ומתיחות של שרירי המיתר ושרירי מיתר הברך. הן השלימו שמונה מפגשים במהלך הפרוטוקול שכלל 20-30 דקות חימום. במטרה לבחון את התועלת של התכנית, החוקרים בחנו את הכוח בעת הנחיתה של בנות לאחר קפיצה מגובה 28 ס”מ. הם גם מדדו את זווית כיפוף הברך ואת היקף הורוס/ולגוס. הם ערכו מדדים לפני ואחרי אימונים.

אף אחת מהמשתתפות לא נפצעה במהלך התרגילים או המשחקים במהלך העונה.

המרחק בין הברכיים של הבנות עלה מ-27.4 ס”מ ל-29.9 ס”מ (ולגוס ירוד), הבדל שהיה מובהק סטטיסטית. נרשם שיפור בזווית כיפוף הברל מ-119.7 ל-110.5 מעלות צלזיוס. נרשמה ירידה בכוח הנחיתה, אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית. לאחר האימונים, ב-65% מהבנות נרשם שיפור ברוחב הברך, ב-78% חל שיפור בכיפוף הברל וב-91% בתגובת הקרקע.

מומחים בתחום סבורים כי לממצאי המחקר חשיבות רבה והממצאים תורמים לעדויות בספרות הרפואית.

מתוך הכנס השנתי ה-59 מטעם ה-American College of Sports Medicine

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן